בסיפור המטלטל הזה חברו יחד שני גורמים ויצרו את מה שמסתמן כמו הסיוט של שלטון החוק: מצד אחד יחידת המשטרה היוקרתית להב 433, האחראית למלחמה בפשיעה החמורה הארצית והבינלאומית, בשחיתות הציבורית ובפשע המאורגן בישראל. מהצד השני: פעילים במשפחת הפשע המוכרת מוסלי. החשד המרכזי: ארגון מוסלי הצליח לחדור ללהב 433.
המחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה (מח"ש) עצרה אתמול חמישה אנשים – ארבעה קציני משטרה בהווה ובעבר ואזרח אחד שבינתיים שוחרר – בחשד שהעבירו מידע רגיש למשפחת הפשע המוכרת מוסלי בתמורה לטובות הנאה. הבכיר ביותר מבין העצורים, בדרגת סגן-ניצב, הוא חוקר בתיקי נתניהו שחקר גם את אביגדור ליברמן, אהוד אולמרט ופוליטיקאים נוספים, והיה חוקר בכיר גם בפרשת הצוללות.
בנוסף נעצרו גם בכיר בארגון מוסלי ושלושה מאנשיו. הארגון נמצא במעקב ובאחריות של יאחב"ל (היחידה הארצית לחקירת פשיעה חמורה ובינלאומית). ביאחב"ל זיהו את הכוונה של מוסלי לחדור ללהב 433, העבירו למח"ש את הפרטים, והחקירה הסמויה המשותפת התנהלה במשך מספר חודשים.
שלושה מהשוטרים החשודים הם מלהב 433. שניים מהם שוטרים לשעבר (אחד מהם השתחרר לאחרונה מהמשטרה, וגם הוא חוקר בתיקי נתניהו) ואחד מכהן כעת בתפקיד. שוטר נוסף שמכהן כעת הוא מאגף חקירות ומודיעין.
ראש יאחב"ל, ניצב-משנה אסף צור, מסר כי "בפעילות סמויה של היחידה הוכחנו כי אין פשרות במאבק בפשיעה החמורה ובשחיתות. נמשיך לפעול בעוצמה ובנחישות נגד ארגוני הפשע וכדי לשמור על טוהר המידות ועל אמון הציבור – אלו יסודות הכוח שלנו".
"המעצרים בוצעו בתום חקירה סמויה שנוהלה בצוות חשיפה במחלקה לחקירות שוטרים, אשר נפתחה בעקבות מידע שהתקבל מיאחב"ל שבלהב 433 במשטרה", נמסר ממח"ש. "החמישה נעצרו, בין היתר, בחשד לביצוע עבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים, וכן עבירות לפי חוק הגנת הפרטיות".
על הרדאר המשטרתי
החשודים יובאו היום לדיון בהארכת מעצרם בבית משפט השלום בירושלים. החקירה נמשכת, והוקם צוות חקירה משותף של מח"ש והמשטרה.
סנגוריו של אלי מוסלי, עו"ד דורון נוי ושחר חצרוני, מסרו: "החשודים מכחישים כל קשר לחשדות ובטוחים שישוחררו בסיום חקירתם".
משפחת מוסלי עלתה על הרדאר המשטרתי כבר בשנות ה-90. בראש המשפחה עומדים האב ניסים ובניו אלי, יוסי ושי, שהטילו את אימתם באזור המרכז במשך שנים והתעשרו מהלוואות בשוק האפור, גביית דמי חסות וגביית חובות. המשפחה מסוכסכת בין היתר עם ראשי ארגוני הפשע ערן חייא וקוטייר עודה.
בספטמבר בשנה שעברה נגזרו על יוסי מוסלי 14 חודשי מאסר במסגרת הסדר טיעון מקל, לאחר שהוגש נגדו ונגד שלושה נאשמים נוספים כתב אישום בגין זריקת רימון רסס ליד דירתו של תושב חולון, שנחשד כי הוא משתייך לארגון שבראשו עמד ערן חייא. בתחילת השנה שעברה הואשמו שבעה מאנשיו של חייא בניסיון חיסול של אלי מוסלי.
נכנס לשכונה האסורה
בתוך כך, פרקליטות המדינה הגישה אתמול כתב אישום תקדימי נגד עיסאם ג'רושי, בכיר בארגון פשיעה, לאחר שבתוך כחודש הפר 15 פעמים את הצו שהוטל עליו ומנע ממנו להיכנס לערים רמלה, לוד, חיפה, תל-אביב-יפו וירושלים, הגביל את השימוש שלו בטלפון ואסר עליו ליצור קשר עם גורמים שחשודים כקשורים לארגון הפשיעה.
כתב האישום מייחס לג'רושי, בן 30 מרמלה, גם עבירה של השמדת ראיה. הוא הסתיר מהמשטרה מכשיר טלפון נייד שבו הייתה מותקנת אפליקציית ווטסאפ שאיפשרה לו ליצור קשר באופן מקוון עם גורמים שאיתם נאסר עליו לשוחח, ובהמשך הרס והשמיד את מכשיר הטלפון כדי למנוע את השימוש בו כראיה.
בנוסף, הוא שהה מחוץ למקום מעצר הבית שלו באילת שלא בזמנים שהותרו לו ואף שהה בסמוך לכניסה לשכונת ג'ואריש ברמלה. על פי כתב האישום, אסור היה לו להיכנס לשכונה, אך בדרכו לאילת הוא עצר לידה לזמן מה.
ביחד עם כתב האישום, ביקשה הפרקליטות להורות על מעצרו של ג'רושי עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. בבקשת המעצר ציינה הפרקליטות, בין היתר, כי המסוכנות הנשקפת מן הנאשם היא מובהקת, ניכרת ונאחזת בין היתר בתשתית ראייתית מודיעינית איתנה ומוצקה.
כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד תומר שטיינברג מפרקליטות מחוז מרכז, הוא הפעם הראשונה שבה מוגש אישום בגין הפרות של צו הגבלה שיפוטי שהוטל במסגרת חוק הגנה על הציבור מפני ארגוני פשיעה.
החוק נחקק בדצמבר 2024 ומקנה לבית המשפט סמכות להורות על צו הגבלה שיפוטי, אשר כולל תנאים מגבילים שונים, לרבות מעצר בית ואיסור יצירת קשר עם גורמים נוספים, נגד אדם הפועל במסגרת ארגון פשיעה. זאת, לאחר ששוכנע בית המשפט כי יש יסוד סביר להניח כי הוצאת הצו והמגבלות הקבועות בו חיוניות למניעת פגיעה חמורה בביטחונו של אדם וכי לא ניתן להשיג את מטרת הצו באמצעות הדין הפלילי ובדרך שפגיעתה פחותה.
לפי החוק, הפרה של התנאים הקבועים בצו ההגבלה עונשה ארבע שנות מאסר. החוק קובע עונש מינימום של שנת מאסר בגין הפרה של צו ההגבלה. בעת האחרונה, ביוזמת משטרת ישראל ופרקליטות המדינה ובאישור בית המשפט, הוצאו מספר צווי הגבלה שיפוטיים מכוח חוק זה, נגד דמויות בכירות בעולם העברייני.
