ירושלים תמיד מצליחה להפתיע אותי. כל פעם אני מגלה אזורים חדשים. הפעם עצרתי באזור של בנייני משרדים כי ראיתי שיש לידם כמה מסעדות קטנות. אמרתי, נראה מה נמצא שם. בהתחלה נכנסתי לחנות כריכים בשריים שבה ניסו לשכנע אותי להוציא יותר כסף ממה שתיכננתי. ניסיתי לשכנע את הבחור מאחורי הדלפק לא להכריח אותי לשלם כל כך הרבה על כריך, אבל הוא התעקש, ואני הלכתי הלאה, ל"סבתא סנדוויץ'".
פעם ראשונה שלי במקום. הצטרפתי לתור קטן. הבחורים מעבר לדלפק היו עסוקים בהכנת הזמנות שהגיעו מבחוץ. הדלפק חלבי, מפואר בהחלט, כל סלט וממרח במקומם, הכל באמת מעורר תיאבון. צד ימין מלא גבינות למריחה, שזה פחות מעניין אותי, אבל בצד שמאל היו סלטים שונים ומיני ירקות חתוכים. בדקתי במחירון וראיתי: חצי בגט עם עיג'ה – 36 שקל. המחיר לא שבר אותי. הסברתי לבחור בדלפק שאני רוצה בגט עיג'ה עם קצת רוטב שקשוקה מעל. פעמיים חזרתי על ההזמנה: עיג'ה עם קצת שקשוקה בבקשה, בבגט מלא (תוספת של שני שקלים למחיר).
מה שקיבלתי לא היה מה שהזמנתי. קיבלתי בגט שקשוקה עם חתיכות קטנות של עיג'ה מעל – ואני הרי ביקשתי בדיוק את ההפך. המנה עצמה גדולה, והחתיכות הקטנות של העיג'ה היו טעימות מאוד, אבל צריך לדעת להקשיב ללקוח. הכריך שלי היה טעים, אבל הוא יכול היה להיות הרבה יותר טעים
