לא' בן השנה וחודשיים יש חיוך כובש, סקרנות בלתי נלאית, הליכה של פעוט שזה עתה החל ללכת, וגם מחלת כליות שהתגלתה עם לידתו. ההנחיות הרפואיות של הצוות שבדק אותו היו ברורות: בכל העלאת חום, א' צריך להגיע באופן מיידי למיון. יש רק בעיה אחת: לא', שנולד בישראל להורים מבקשי מקלט מאתיופיה, אין ביטוח רפואי. "הוא תינוק, הוא נולד בישראל", אמר בתסכול גויטום, אביו של א' (שביקש לא לחשוף את שמו של הבן), "לאן ניקח אותו? הוא לא יכול לדבר, הוא לא יכול להגיד 'כואב לי'. איך יכול להיות שאין לו ביטוח?".
בחייו הקצרים הספיק א’ לבלות כמה וכמה פעמים במיון, ולעבור פרוצדורות רפואיות שונות הנוגעות למצבו הרפואי. בהיעדר ביטוח רפואי מקופת החולים, נאלצו הוריו לשלם מאות שקלים על כל ביקור. בשלב מסוים, א’ נזקק לטיפול ממושך באנטיביוטיקה כתוצאה מזיהום שהתפתח בעקבות מחלתו. בבית החולים קיבל גויטום מרשם עבור חלק מתקופת הטיפול, אך לאחר מכן כשנדרש לחדש את מלאי התרופות – לא הייתה לו אפשרות לקבל מרשם נוסף, מכיוון שאין לו רופא מטפל בקהילה. "אף אחד לא היה יכול לתת מרשם", תיאר גויטום, "זה היה ממש קשה".
גויטום הגיע לישראל לפני כ-15 שנה מאתיופיה, משם נמלט על רקע מלחמת האזרחים הקשה. על המסע הארוך דרך סיני ועל העינויים הוא לא מרחיב במילים, אך מזכיר את הצלקת שעדיין מעטרת את חזהו בשל העינויים שעבר. אחרי מעצר ממושך בכלא סהרונים הוא שוחרר וקיבל אשרת שהייה בישראל. במשך שנים עבד גויטום בנמל התעופה, וכעת הוא עובד במחסן סמוך לגן הילדים של א’, שמפעיל ארגון "יוניטף". הטיפולים הרבים לא מאפשרים לו לעבוד כבעבר, ההוצאות הרפואיות מכבידות גם הן. רק לפני שבוע שוב בילה עם א’ בבית החולים, בביקור שעלה לו כמה מאות שקלים.
ללא נגישות לשירותים רפואיים
א' הוא אחד מכ-200 פעוטות שנולדו להורים חסרי מעמד בשנה החולפת, לאחר כניסתן לתוקף של התקנות להסדרת שירותי בריאות עבור אוכלוסיית מבקשי המקלט בישראל שאינה מבוטחת במסגרת ביטוח הבריאות הממלכתי. במסגרת התקנות החדשות, הזכאות לביטוח בריאות בקרב חסרי מעמד צומצמה באופן משמעותי – והיא חלה כעת רק על קטינים שהוריהם מבקשי מקלט מסודן, אריתריאה ואוקראינה, לצד מספר מצומצם מאוד של קטגוריות.
גויטום: "א' הוא תינוק, הוא נולד בישראל. לאן ניקח אותו? הוא לא יכול לדבר, הוא לא יכול להגיד 'כואב לי'. איך יכול להיות שאין לו ביטוח?"
בפני כל שאר חסרי המעמד, למשל ילדים של מבקשי מקלט מקונגו ומאתיופיה וילדים של מהגרי עבודה שהאשרה שלהם פגה מהפיליפינים, נחסמה האפשרות לקבל שירותי בריאות. בין הילדים שנותרו בחוץ יש כאלה שנולדו לשורדות סחר ועינויים, וילדים שהוריהם ממתינים להכרעה בבקשתם למעמד בישראל מטעמים הומניטריים. הפגיעה החמורה ביותר ניכרת אצל תינוקות וילדים עם מוגבלויות, עיכובים התפתחותיים ומחלות כרוניות, שאינם יכולים בעקבות כך לקבל אבחונים, טיפולים רפואיים או שירותי שיקום חיוניים. כל תינוק חדש שנולד לאחר כניסת התקנות לתוקף מצטרף לרשימה המתארכת של פעוטות שאינם זכאים לכיסוי רפואי הולם.
בימים אלה מתכנסת ועדה בין-משרדית שהקים משרד הבריאות לצורך בחינת יישום התקנות החדשות, והיא צפויה לפרסם את המלצותיה עד סוף החודש. על רקע עבודת הוועדה, 21 ארגוני בריאות ושילוב אנשים עם מוגבלויות – בהם אלו"ט, יוניטף, איל"ן, אקים, בזכות, קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים, המועצה לשלום הילד ורופאים לזכויות אדם – פנו בימים האחרונים למשרד הבריאות בקריאה דחופה לשנות את התקנות: "ללא תיקון מיידי, הילדים הפגיעים ביותר ישלמו בבריאותם ובחייהם".
"הם לא בחרו איפה להיוולד"
"תינוק עם תסמונת דאון שלא מקבל את המעקב הרפואי שהוא צריך, נמצא בסכנת חיים", אמר ד"ר ינאי קרנצלר, מנהל המרפאה הפתוחה לחסרי מעמד בארגון רופאים לזכויות אדם. "הילדים האלה לא בחרו איפה להיוולד. לכל ילד מגיעה הזכות לפגוש רופא כשהוא חולה, או להגיע לבית החולים כשהוא נקלע למצוקה בריאותית". לדבריו, הוועדה כוללת את נציגי משרד הבריאות, רשות האוכלוסין ומשרד המשפטים, אך באופן תמוה לא קיבלה ייעוץ מגורמי חינוך, רווחה, התפתחות הילד או בריאות הציבור.
ד"ר ינאי קרנצלר: "אחיות ורופאות משפחה בטיפות החלב מדווחות על תחושת חוסר האונים מול משפחות שהתינוקות שלהן אובחנו עם בעיות רפואיות או התפתחותיות הדורשות טיפול מיידי. הם נותרים בלי כלום. יש כל מיני פלסטרים ומרפאות מתנדבים, אבל זה מוגבל לרפואה ראשונית מאוד בסיסית"
בנייר עמדה שהוגש לוועדה, ועליו חתומים כלל הארגונים, נכתב כי מאז כניסת התקנות צוותי טיפות חלב, שמקבלים גם תינוקות חסרי מעמד לחיסונים ובדיקות שגרה, נאלצים להתמודד עם מצב שבו לאחר זיהוי סיכון בריאותי או התפתחותי – נותרים ההורים ללא נגישות לשירותים רפואיים. "אחיות ורופאות משפחה בטיפות החלב מדווחות על תחושת חוסר האונים מול משפחות שהתינוקות שלהן אובחנו עם בעיות רפואיות או התפתחותיות הדורשות טיפול מיידי", נכתב. "הם נותרים בלי כלום. יש כל מיני פלסטרים ומרפאות מתנדבים, אבל זה מוגבל לרפואה ראשונית מאוד בסיסית", הוסיף ד"ר קרנצלר.
עוד נטען בנייר העמדה כי התקנות יוצרות אפליה קשה, לעיתים גם בתוך משפחות, כאשר ילדים שנולדו לאחר כניסתן של התקנות נותרו ללא ביטוח, ואחיהם הגדולים שנולדו לפני כן מבוטחים לפי תנאי הזכאות שהיו אז, אם כי גם כאן הם נתקלים לטענתם במכשולים בירוקרטיים רבים. לטענת הארגונים החתומים, התקנות מפירות את חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות והאמנה בדבר זכויות הילד.
מעמיסות על מערכת הבריאות
ד"ר קרנצלר מציין שהתקנות מעמיסות על מערכת הבריאות, שסובלת ממילא ממצוקת כוח אדם, ותיאלץ לטפל בילדים רק כאשר יגיעו לאחר שמצבם הידרדר והם במצב מסכן חיים. לדבריו, ההשפעה מורגשת גם במערכת החינוך והשיקום, שכן ילדים עם מוגבלויות אינם מקבלים בעקבות כך אבחונים או התאמות חינוכיות נדרשות, טיפולים בתקשורת, פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק. "ילד עם אוטיזם ייאלץ להגיע לגן רגיל, בלי סייעת או מסגרת מתאימה", תיאר ד"ר קרנצלר.
מיד עם כניסתן לתוקף, עתר ארגון רופאים לזכויות אדם לבג"ץ נגד משרד הבריאות, עתירה שעודנה מתנהלת. גם ההסתדרות הרפואית הצטרפה כידידת בית המשפט לעתירה. במקביל, הוקמה ועדה בין-משרדית לבחינתן. "אנחנו דואגים שהוועדה לא מבינה את גודל השעה ואת עומק הפגיעה", הסביר ד"ר קרנצלר. "המנדט של הוועדה צר מדי, וכל עוד יתעקשו לשים פלסטרים ולבצע שינויים שוליים, ילדים ימשיכו להיפגע. אנחנו קוראים לוועדה לבצע תיקונים אמיתיים, לעשות עבודה מעמיקה ולצאת לשטח. צריך לתקן את מה שנעשה לפני שנה. המצב לא היה מושלם אז, אבל הרבה יותר טוב ממה שקורה היום".
ממשרד הבריאות נמסר: "בהתאם למדיניות הממשלה ולעבודת מטה בין-משרדית מעמיקה בנושא, קבעה הממשלה הסדר ביטוחי נרחב לאוכלוסיות חסרי מעמד הזוכות להגנה מפני הרחקה מישראל, שאינן מבוטחות בביטוח בריאות ממלכתי. בנוגע לתקופת האכשרה של תינוקות זכאים, משרד הבריאות פועל לתקן את התקנות באופן שיאפשר רישום להסדר וקבלת שירותי בריאות מלאים לתינוקות ללא תקופת המתנה. עבודת הוועדה הבין-משרדית, שבוחנת את אופן יישום התקנות ואת השינויים הנדרשים, מתנהלת בימים אלו. לאחר סיום עבודתה, זו תוגש לאישור שרי הבריאות והאוצר".
פורסם לראשונה: 00:00, 16.09.25
