זאת הייתה עונה נהדרת של "האח הגדול". היא שמרה על יציבות מתחילתה ועד סופה, ידעה להפתיע, ובעיקר – הצליחה לדבר לכולם. היא ההוכחה שטלוויזיה שומרת על כוחה גם בעידן הטיקטוק. עמודי הרכילות ברשתות החברתיות התפרנסו יפה מהמריבות בבית, בתוכנית שמשודרת כאן מאז 2008. גיא זוארץ ולירון ויצמן חזרו בכל משדר ואמרו: "זאת העונה הגדולה מכולן". ולמרות החפירה והתעופה העצמית – הם לא ממש טעו. לא משנה מה מקומה המדויק בהיסטוריה של הפורמט, מה שחשוב הוא שהייתה כאן עונה חזקה מאוד.
לא רק שטיקטוק ואינסטגרם לא חיסלו את האח הגדול – הן דווקא הפכו אותה לפופולרית במיוחד גם בקרב צעירים. קשה לגלול ברשתות בלי להיתקל בסרטון מפודקאסט על העונה או בחיקוי של אחד המתמודדים. כוכבי טיקטוק נכנסו לבית כדי לפרוץ לבמה הגדולה, וחלקם גילו שהם לא מחזיקים מעמד על המסך. התוכנית הכתיבה לרשתות החברתיות את סדר היום, ומנגד, הצופים המשיכו להפתיע עם הדחות בלתי צפויות. לא תמיד היה ברור מה הם רוצים: שקטים? פרובוקטיביים? כאלה שמביאים את המתח העדתי למסך? אף אחד לא ניחש שדווקא החמישייה הזו תגיע לגמר. אפילו קבוצות פייסבוק התארגנו להצבעות, והוכיחו שהרשת החברתית הוותיקה עדיין פה.
זאת הייתה עונה כמעט בלי נרטיב מרכזי, בלי סיפור אחד גדול שיאחד את הכל. היו סיפורי אהבה קטנים, אבל לא הייתה פוליטיקה, וגם המלחמה בקושי קיבלה אזכור. האח הגדול ניתקה את הצופים מהמציאות בדיוק כמו שניתקה את הדיירים – ואולי דווקא זה היה סוד הקסם. הרבה תוכניות כושלות מציעות "אסקפיזם". העונה הזו לא השתמשה במילה המאוסה, אלא פשוט קיימה אותה. לא 7 באוקטובר, לא איראן, לא חדשות. המציאות הקשה לא חדרה אליה אפילו לרגע. האח הגדול לא התנצלה על עצם קיומה במרחב הנוכחי – היא פשוט סיפקה דרמה מוגזמת בלי בושה. ריבים קטנוניים על אוכל ותקציב כאילו הכל פה נורמלי. זה, אולי, לא דבר רע בכלל. הרי כשתוכניות טלוויזיה אחרות מנסות "להתייחס למלחמה", זה בדרך כלל יוצא מביך ומגושם. האח הגדול הראתה שלא חייבים להגיד "משהו" על המצב כדי להיות רלוונטיים.
בסוף, האח הגדול לא התיימרה להיות "התוכנית הלאומית" – ובכל זאת הפכה לזו שכולם מדברים עליה. עובדה: הידיעה שהגיעה אמש על תאונת הדרכים שעברה סבתו של איסקוב התפשטה כאש בשדה קוצים ברשתות החברתיות ובשיחות סלון. גם אחרי כל כך הרבה שנים, הציבור מכיר את כל הנפשות הפועלות. שוב הוכח שלטלוויזיה עדיין יש כוח עצום על המציאות.