היום צפויה ועדת גרוניס להתחיל לדון במינויו של אלוף (במיל') דוד זיני לתפקיד ראש השב"כ. בימים האחרונים הוגש לוועדה מספר שיא של פניות נגד המינוי: יותר מ-10,000. מי שהצטרפו אתמול למתנגדים הם ארבעה ראשי שב"כ לשעבר: עמי אילון, כרמי גילון, נדב ארגמן ויורם כהן.
כל אחד מהארבעה הגיש באמצעות עו"ד איתן פלג התנגדות אישית למינוי. שלשום, יותר מ-260 עובדים ומנהלים לשעבר בשב"כ הגישו פנייה משותפת לוועדה למינויים בכירים בראשות נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס, ובה הביעו את חששם ממינוי זיני לתפקיד. לדברי מאות העובדים, מינויו "עלול להביא לפגיעה משמעותית באיזון בין צורכי הביטחון לבין שמירה על ערכיה הדמוקרטיים של ישראל".
בפנייה מפורטות התבטאויותיו של זיני באשר למערכת המשפט, ואנשי הארגון לשעבר הביעו חשש מהמינוי משום שמדבריו של האלוף "עולה התנגשות אפשרית בין החלטות בית המשפט העליון להנחיות מראש הממשלה". לטענתם, זיני עלול שלא להכפיף את עצמו לשלטון החוק.
כמו כן, הפנייה מתייחסת להסכמתו של זיני לקבל על עצמו את המינוי בעת שהיועמ"שית אסרה על נתניהו לעסוק במינוי, כמו גם הליך המינוי שנעשה תוך כדי עקיפת הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר. עוד הם כתבו על "קשריו האישיים של זיני עם נתניהו", עניין שעלול לדבריהם "להשפיע על החלטותיו בעניינו האישי של ראש הממשלה על רקע חקירת פרשת קטארגייט".
אמש אמורה הייתה היועמ”שית גלי בהרב-מיארה להעביר לוועדה מכתב ולפיו אין עילה לפסול את מינוי של זיני מבחינת טוהר המידות וטוהר הבחירה שלו. עם זאת, בחוות דעתה הציפה בהרב-מיארה בפני הוועדה נושאים שבהם יש חשש לניגוד עניינים או ספקות לגבי טוהר כוונתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו במינוי. לאור חוות דעתה, היועמ”שית צפויה גם להגן על המינוי של זיני בבג”ץ.
בשבוע שעבר, בהמשך ובהתאם לפשרה בין נתניהו ליועמ"שית, שאושרה על ידי בג"ץ, הודיע ראש הממשלה לוועדת גרוניס כי החליט למנות את זיני לתפקיד. כהונתו של ש' כממלא מקום ראש שב"כ תסתיים ביום ראשון הקרוב, ונתניהו כתב כי "לאור האתגרים הביטחוניים כבדי המשקל ששב"כ מתמודד עימם בימים אלה - והצורך הדחוף באיוש ראש שירות קבוע - אבקש לקדם את בחינת מינויו של אלוף זיני בהתאם ללוח הזמנים שקבוע בהסדר, כדי שניתן יהיה להביא את המינוי לאישור הממשלה ב-21 בספטמבר".
