1 צפייה בגלריה
yk14523354
yk14523354
(צילום: שאול גולן)
ידידו הטוב של הלוחם. מאי 2025: מתנאל ויינברג, לוחם מילואים בחטיבת אלכסנדרוני שאיבד את ידו בקרב ברצועת עזה באוקטובר 2024, עובר שיקום בשיבא תל השומר כשלצידו הכלב ריקו. "ידידו הטוב של האדם זה לא מיתוס, מדהים כמה שהוא עוזר לי" | צילום: שאול גולן
ב-7 באוקטובר לפני כמעט שנתיים קרו שני דברים במקביל. האחד נורא ואיום: ישראל התגלתה בחולשתה ואזרחיה נרצחו ונחטפו ונאנסו. במשך יום שלם הרגישו יהודים בארץ הזו כמו שהרגישו יהודים בגולה הדוויה. חסרי הגנה. נתונים לחסדיו של הפריץ. אבל קרה עוד דבר ביום ההוא: במקום שבו המדינה נעלמה, התגלה העם. במקום שבו לא היה צבא, היו חיילים שנלחמו עד גמר התחמושת, מעטים מול רבים, כדי להציל את אחיהם. בזמן שההנהגה הרופסת נרדמה, העם עצמו קם מעפר והזכיר לנו כמה טוב יש פה. כמה כוחות.
מאז אותו יום ארור אני מנסה בכוחותיי הדלים לפעול למען הפצועים, הלומי הקרב, משפחות השכול והמילואימניקים. ובפעילות הזו אני פוגש את פניה היפות של הארץ הזו. את רוח ההתנדבות. את הישראלים הרבים שיודעים לשים הכל בצד ולהתאחד סביב מטרה משותפת.
אלפי בחורים צעירים השאירו איברים בעזה ויסתובבו כנכים עד אחרית ימיהם. יש לנו תפקיד אחד בעת הזו: להקים פה חברת מופת שתהיה ראויה להקרבה של החיילים האלה
הייתי במחלקות שיקום רבות מאז 7 באוקטובר. אני משתדל לבקר פצועי מלחמה אחת לכמה שבועות וממליץ גם לכם ללכת לבקר אותם מדי פעם. לא חייבים להכיר. תכינו עוגה טעימה ותלכו לאזור המשפחות. בעדינות, בגישוש נעים, תמצאו למי לתת את העוגה, לפעמים תמצאו עצמכם קושרים שיחה ומדליקים קצת אור.
הרבה חסד יש במחלקות השיקום. הרבה חמלה. וגם הרבה כאב. במדינת ישראל יש כ-13 אלף פצועי חרבות ברזל, ואלה רק הפגועים בגוף. בחורים צעירים שיסתובבו כנכים עד אחרית ימיהם, שהשאירו איברים בעזה. וכשאני שואל אותם מה הם מרגישים יותר, את הצער על מה שקרה להם או את הנס על כך שהם פה איתנו, כמעט תמיד אני שומע את אותה תשובה: נעשה לנו נס גדול, אנחנו אומרים תודה על הזכות.
יש לנו תפקיד אחד בעת הזו: להקים פה חברת מופת שתהיה ראויה להקרבה של הצעירים האלה. לגבורתם.
את הדברים הבאים אני כותב מתוך מפגש יומיומי ולא כמשאלת לב: לצד הקושי והכאב והשוליים הצעקניים, יש פה בארץ היפה שלנו רוב שפוי וטוב. רוב של ישראלים שנותנים כתף, שלא עומדים מנגד. גם סיבוב קצר במחלקות השיקום הוא תזכורת יפה למה שאמרו רבותינו: הרוב טוב והרוב קובע.