בשבוע שעבר פורסמה ידיעה שמתארת את התוכניות של מינהלת הליגה לטיפול בפערים העצומים בליגת העל. מסתבר שמיד אחרי החגים יואצו המגעים לצמצום ליגת העל ל-12 קבוצות. אפשר היה להשיק תוכנית מסודרת למשך כמה עונות כדי להסיק ממנה וליישם בהתאם - בוודאי כשזה קורה 40 שניות אחרי השינוי במספר הזרים - אבל זה כנראה סתם מתיש. בשביל מה לשבור את הראש אם אפשר פשוט להחליט משהו ולהתקדם לבורקס הבא.
האלרגיה הזאת של שינוי מבנה הליגות חזרה לגרד את חיינו בעקבות המחזורים הראשונים של העונה. שלושה משחקים הספיקו לקבוצות העשירות בליגה כדי להתהדר בהפרש שערים שנראה כמו תוצאת מחצית בכדוריד, כשאפילו קבוצות שרוב הזמן מתמקמות בשיפולי הפלייאוף העליון, חוזרות הביתה עם רשת מחוררת. ובכן, עכשיו נשאלת השאלה: אם ממילא גם קבוצות דרג 2 קלאסיות וגם קבוצות תחתית קלאסיות, סופגות תבוסות מהשפיץ של הליגה, מה זה כבר משנה כמה כאלה יש?
אם כל הקבוצות שמתחת למקום הרביעי לא מצליחות לאתגר את הצמרת הגבוהה, איך צמצום הליגה יסייע במשהו? מה המטרה, להוריד את מספר הניצחונות המוחצים של באר-שבע בעונה מעשרה לשמונה כי יש פחות קבוצות להביס?
תבינו, צמרת הליגה תמיד תכלול את שתיים עד ארבע הקבוצות העשירות בליגה. כן, בעונה נקודתית איזה קבוצה מדרג 2 תוכל להתברג ברביעייה הראשונה, בערך 300 נקודות מהאלופה, וזהו בעצם. קבוצות שלא נמצאות שם עכשיו ורוצות להגיע, לא תוכלנה לעשות את זה לעולם מבלי להירכש על ידי המיליארדר התורן שיתחיל להזרים כסף גדול. אנחנו יודעים את זה כי ראינו פה כדורגל בשני העשורים האחרונים. ראינו גם קצת כדורגל בלועזית, אז אנחנו יודעים שבעצם לא המצאנו כלום וגם באירופה יש פערים עצומים בין השפיץ לכל השאר. בכמה מפגשים בין לצ'ה לאינטר הראשונה תוציא נקודות? מה הסיכוי של אוהדי ווסטהאם ללכת גאים ברחובות לונדון אחרי דרבי עם ארסנל?
אגב, את פתרון הקסם של צמצום הליגה כבר ניסינו פעם, וזה היה מחריד, וגם די צפוי. כי כשחוץ מחבורת הצמרת יש שמונה קבוצות שמפחדות לרדת ליגה, האוטובוסים ברחבה מתחילים להתמקם כבר במחזור העשירי. המאמנים שחרדים לגורל משרתם לא מהמרים על צעירים, לא מאשרים למגן לעבור את החצי, ורק מתפללים ל-0:0 מגעיל כל משחק. זה מה שיקרה גם הפעם.
מצד שני, אולי זה לא יקרה. לא, כי פורסם שכל זה מתוכנן לאחרי החגים, ואני חי פה מספיק שנים כדי לדעת שבישראלית זה אומר "אף פעם".
