התייצבותן של 156 מדינות לימין ההכרה במדינה פלסטינית היא התפתחות דרמטית. משמעותה כעת היא בעיקר הצהרתית ולא מעשית, אבל היא עלולה להביא להחמרה קשה של הבידוד המדיני של ישראל, עם השלכות כלכליות קשות.
ההתפתחות דרמטית, אך לא מפתיעה. למי ששכח – לצידנו בארץ ישראל חי עוד עם, ולו זהות לאומית משלו, פלסטינית. לנו יש מדינה, שהושגה במאבק רב-דמים ושנים, ולהם אין מדינה אלא רשות לאומית בחסדנו. ההכרה של אש"ף בכך שאין תוחלת לשאיפה הפלסטינית למדינה אלא בהסכם עם ישראל הביאה להסכם אוסלו ב-1993, המבוסס על שני עקרונות: הסכסוך ייושב במשא ומתן ולא בעימות אלים; והעם הפלסטיני יזכה למדינה משלו, מפורזת, אם יילחם בטרור ויתנער ממנו. שורה של הסכמים שנעשו על ידי ממשלות ישראל, ובהן ממשלת נתניהו, עיגנו חלוקה זמנית של הגדה המערבית, שלפיה 40% יהיו בשליטה מנהלית פלסטינית ו-60% המכונים שטח סי יטופלו בהסדר המדיני הסופי.
בציבור הישראלי היו שלוש גישות לסיום הסכסוך הישראלי-פלסטיני. הראשונה, פתרון מדיני, הבנוי על שתי מדינות, כאשר המדינה הפלסטינית מפורזת ועל פני כחמישית משטחה של ארץ ישראל. משלא הושג פתרון מדיני, רווחה הגישה השנייה של "ניהול הסכסוך": המשך המצב הקיים שבו ישראל שולטת בכל שטחה של ארץ ישראל, כולל בחמישה מיליון וחצי פלסטינים שאינם אזרחיה ומתגוררים בשטחים ובמזרח ירושלים. גישה זו התנפצה ב-7 באוקטובר. גישה שלישית, נוסחה על ידי בצלאל סמוטריץ' והימין הקיצוני, ונקראת "תורת ההכרעה" – ולפיה אין עם נוסף בארץ ישראל אלא רק העם היהודי, ומי שאינו מקבל זאת יגורש. נתניהו אימץ גישה זו בשל רצונו להישאר בשלטון, ובשל תלותו הקואליציונית המוחלטת בסמוטריץ' ובבן גביר. הביטוי הראשון לכך היה סירובו המוחלט להכניס לרצועת עזה כל גורם ערבי-פלסטיני שאינו חמאס, כך שלא נפתח שום פתח לשיקום הרצועה והבאתה למצב של דו-קיום עם ישראל. המשמעות של השארת חמאס הייתה "מלחמת נצח", כמשנתם של המתנחלים הקיצוניים. גם פעולת צה"ל התרכזה ב"שיטוח" השטח הבנוי ובפינוי האוכלוסייה לערי אוהלים, כשלהרס המסיבי אין צידוק מבצעי פרט ליישום שניים משלושת השלבים שקבע בן גביר: כיבוש, גירוש והתיישבות. בנוסף, נתניהו הצהיר בפומבי על כוונתו לספח את הגדה המערבית ולהכפיל את מספר המתנחלים בה.
הקהילה הבינלאומית שתמכה בישראל לאחר 7 באוקטובר איננה מקבלת את מדיניותה הנוכחית. אין שום סיכוי שמראות ההרס הטוטלי והגירוש מעזה יזכו בשמץ של תמיכה בינלאומית. זו סיבת הבידוד המתעצם. העולם לא יקבל את "תורת ההכרעה". האינטימיות ההדוקה – גם אם זמנית – בין טראמפ לנתניהו לא תפרוץ את הבידוד של ישראל. לכן, הגיע הזמן שהאופוזיציה תאמר דברים ברורים על דרכה שלה לפתרון הסכסוך וליציאה מהבידוד המדיני החמור.
ד"ר אפרים סנה, תא"ל במילואים, שירת כשר וכסגן שר הביטחון בממשלות ישראל וחבר הנהלה בתנועת "מפקדים למען ביטחון ישראל"
