העובדה המעשית החשובה ביותר שעולה מהטקס בבית הלבן היא שחמאס עדיין לא קיבל את הסכם העקרונות בן 21 הנקודות בתצורתו הסופית. מה שמדאיג הוא שמדברי טראמפ עולה שעדיין אין לו הבטחה חלוטה מהמתווכים, כלומר מקטאר ומטורקיה, שחמאס אכן מסכים. יש רק הבטחות עמומות בינתיים. למעשה, התשובה לשאלה האם הטקס יהיה היסטורי או יישכח תלויה בתשובה שייתן ארגון הטרור, וסבלן של החטופים ומשפחותיהם תלוי עדיין במוצא פיהם של 6-5 בכירי חמאס בדוחא.
מסמך העקרונות האמריקאי מנוסח באופן כללי, כדי שחמאס יוכל לקבל אותו כלשונו, כפי שעשה כבר ראש הממשלה נתניהו בנאום לצד טראמפ. אבל גם הסכמת נתניהו חייבת אישור של הקבינט או הממשלה כולה. בהחלט סביר שנתניהו יוכל להשיג את ההסכמה הזו, אבל זה גם ייקח יום או יומיים.
תוכנית 21 הנקודות היא מתווה. עכשיו יהיה צריך לדון על פרטי היישום - וזה ייקח זמן. אם חמאס יסכים למתווה כפי שהוא, השלב הראשון יוכל לקרות בתוך ימים. אם חמאס יגיד "כן, אבל", יידרש משא ומתן שיתקיים כנראה בדוחא - וזו אחת הסיבות לכך שנתניהו הסכים להתנצל בפני ראש הממשלה הקטארי, שהוא כנראה המתווך היעיל והחשוב ביותר.
טראמפ, כרגיל, בעיקר שיבח אמש את עצמו, אבל דבריו נקראו מהכתב וחשיבותם בכך שהם מעין תורה בעל פה המשלימה את המתווה הרזה והתמציתי. בתורה שבעל פה, טראמפ למשל מפרט אחת לאחת למה הוא מתכוון בפירוז הרצועה: זה אמור לכלול את המנהרות, את סדנאות ייצור אמצעי הלחימה והרקטות, וכו'. כלומר, אם יהיו חילוקי דעות לגבי מה נחשב פירוז כאשר ישראל תידרש לסגת, אפשר יהיה לפנות לנאום.
טראמפ גם דאג להקל על נתניהו את העברת ההסכם בממשלה בלי לפרק אותה, בכך שאיזכר במסמך כל אחת ממטרות המלחמה המוצהרות של ישראל. אחר כך גם נתניהו פירט אותן בהצהרתו, ליתר ביטחון, והיה ברור שהדבר מוסכם על שני הצדדים. טראמפ הוסיף איום, שלפיו ללא הסכמת חמאס הוא ייתן גיבוי לישראל "לסיים את העבודה".
בנאומו הזכיר נשיא ארה"ב שתי נקודות מחלוקת עם ראש הממשלה. אחת היא ההתנגדות של נתניהו למדינה פלסטינית, בעוד הוא עצמו הביע בעקיפין תמיכה ברעיון - כפי שעשה ב"תוכנית המאה" בקדנציה הקודמת. גם כעת, טראמפ לא אמר במפורש שהוא תומך בהקמת מדינה פלסטינית, אבל הביע הבנה למדינות האירופיות שרואות בה פתרון לסכסוך הממושך והמדמם. בנוגע לנקודה השנייה, הרשות הפלסטינית, טראמפ לא ויתר. בניגוד לעמדת ישראל, היא תהיה חלק משיקום עזה - אחרי שתעבור רפורמות ותוכיח שהיא ראויה לכך. נתניהו ניסה לרכך את המכה, כשאמר בדיוק מה ייחשב מבחינתו עמידה של הרשות בתנאים: הפסקת תשלום למחבלים ומשפחותיהם, הפסקת הסתה בבתי הספר, הפסקת המערכה המדינית נגד ישראל בגופים הבינלאומיים ו"עוד רפורמות רבות". כלומר, אין בכוונת נתניהו לאפשר לטוני בלייר, ואפילו לטראמפ עצמו, להחליק לו את הרשות הפלסטינית בגרון בלי שתעמוד כקוצו של יו"ד בכל אחד מהתנאים. במתווה עצמו אין לזה כמעט זכר, מלבד המילים "רפורמה ודה-רדיקליזציה". נתניהו גם ניכס לעצמו את התוכנית ליום שאחרי. הוא ציין שטענו נגדו שאין לו תוכנית כזו - והנה הוא שולף את השפן מהכובע: "מועצת השלום" של טראמפ וה"ועדה המנהלת", זו התוכנית שלו. הכל כדי לעבור את משוכת ההתנגדות הפנימית בישראל, אם חמאס יקבל את המתווה ואחרי שיאושר ויתחיל הביצוע.
נתניהו לא צריך לחשוש מאיומי סמוטריץ' ובן גביר, מכיוון שאם חמאס יאמץ את התוכנית והיא תיכנס לשלבי ביצוע מתקדמים, ובעיקר החטופים יחזרו כולם - ראש הממשלה יוכל להרשות לעצמו בשקט ללכת לבחירות על נושא פופולרי בציבור, בניגוד לחוק ההשתמטות, שהוא מוקש רציני בדרך לקלפי. כעת נותר לראות מה ישיב חמאס, וגם אם זה יהיה "כן, אבל" - כפי שאפשר לצפות - זה ייקח עוד כמה ימים, שבהם המלחמה תימשך.
אם חמאס יגיד "כן, אבל", יידרש משא ומתן שיתקיים כנראה בדוחא - וזו אחת הסיבות לכך שנתניהו הסכים להתנצל בפני ראש הממשלה הקטארי
