לפני עשר שנים עברה נינה זריהן טלטלה. היא הייתה אז יזמית נדל"ן ששבה לארץ אחרי שהות בת 12 שנה באירופה, גרושה ממוזיקאי טראנס ושקועה בעבודה סביב השעון. "עם הגירושים הבטחתי לעצמי להתרחק מעולם הטראנס. אבל אז היכרתי במקרה לגמרי את אבי כהן, המכונה 'האינדיאני', שגם הוא בענייני טראנס, והבנתי שאני לא יכולה לברוח. מכיוון שאני יזמית בנשמה החלטתי לחזור לתחום ממקום חדש ומאחד, שגם ירים אותי. כך הקמתי את 'בנות השבט', שהחלה כקבוצת פייסבוק קטנה, ובמהירות צברה כאלף חברים. רציתי לייעד אותה לאנשים שעוד לא הכירו את התחום, ולאט-לאט, דרך מפגשים אצלי, בקבוצות של 40 איש בשבוע, חיברתי בין האנשים ונוצרה קהילה. במקור המפגשים נועדו רק לבנות. אחר כך החלטנו להביא בני זוג, חברים. ככה נולדה הקבוצה הגדולה יותר, 'בנות השבט וחברים'".
המפגשים הראשונים של "בנות השבט" היו ערבי מרקים, אבל מהר מאוד הפוקוס עבר לאהבה האמיתית של נינה ואבי: ארגון אירועי טראנס. "היום אנחנו קהילת המבוגרים של עולם הטראנס", מדייק אבי. "אנחנו עושים מסיבות ונהנים, אבל גם תורמים ביחד לחברה. בדרך כלל הקהילות משקיעות ונותנות לעצמן, פה הקהילה יוצאת החוצה".
בתמונה: נינה זריהן, גל אברהם, אתי פירסט, ורד אפרתי, רונית הראל, דנה מילר, נטלי סבג, אודליה מזוגי ואילנית עמר
ביולוגית, אבי ונינה הם הורים לשניים, בני 4 ו-7, שהצטרפו לבנו של אבי מנישואים קודמים. באופן לא רשמי, הם מתפקדים כ"הורים" של כ-30 אלף איש, מגיל 77 ומטה. למפגש שקיימנו בדירתם הגיעו חברי קהילה מכל הארץ.
"הכרנו לפני יותר מעשר שנים", מספר גל המבורגר, אחד מחברי השבט. "נינה החליטה להפעיל קהילה, עם גיבושים, טיולים לבניאס וכל מיני. כולנו היינו עם תינוקות וילדים. היו שחיפשו תמיכה אחרי שהתגרשו. בדרך נוספו אנשים, אחרים נשרו, אבל זה הלך והתחזק. היום כולם מכירים את כולם, וכל אחד יודע אם האחר צריך עזרה, תמיכה, חיבוק". כמו להמחיש את דבריו, מתברר שברגעים אלה ממש נינה יושבת לצידנו במרפסת לסייע לחברת שבט שמתמודדת עם ניכור הורי לילדיה, וחברת שבט אחרת שבעלה התאבד. נינה אפילו הלכה במקומה לזהות אותו. גם ניצול הטבח בקיבוץ נחל עוז, שהקבוצה עומדת לצידו, יושב איתה שם.
ורד היא "הסלקטורית של נינה". "יום אחד היא כתבה לי 'אני עושה מפגש נשים, בואי'. הייתי אז עם ילדים קטנים, בלי חברות, והיא אמרה לי: 'בואי, זה אנשים בגילנו שאוהבים טראנס'. באתי ונשארתי".
מה זה "סלקטורית"?
"אני שומרת שהמסיבות שלנו יישארו בשביל החברים שלנו. בסצנת הטראנס בארץ יש המון צעירים ולא לכולם זה מתאים. אני אחראית שייכנסו רק אנשים כמונו, בגילנו".
"מי שרוצה להצטרף לקבוצת הפייסבוק שלנו עובר ראיון או מיון", מדייקת נינה. "אני שואלת שאלות, עושה רנטגן למי שמבקשת להצטרף. חוקרת את הפרופיל, אילו פוסטים היא מעלה, מי החברים, מה היא לומדת. לא נקבל צעירות בנות 23, שהן בגיל הילדים שלנו. כולם פה אנשי עסקים, אמהות עובדות, אנשים נורמטיביים, שהאירועים שלנו, פעם בחודש, הם המקום שלהם להשתחרר". ואז היא ממהרת להוסיף: "אני לא כאן רק בשביל לארגן מסיבות טראנס. העניין שלי הוא לאחד, לעשות קהילה לכולם, להיות עם כולם. אין מישהו שיבוא ויגיד שקשה לו ולא אמצא איך לעזור לו. זה בא לביטוי גם באירועים עצמם - פעם היו רוקדים רק מול הדי-ג'יי. זה עיצבן אותי. אני רוצה שכולם ירקדו ביחד".
ב-7 באוקטובר הרצון לעזור לזולת והאהבה לטראנס התחברו באופן טרגי. כל אחד מהיושבים במרפסת מספר על עשרות אנשים שהכיר, אישית או שטחית, שנרצחו. נינה ואבי היו גם הם במסיבה, אבל יצאו הביתה מוקדם וניצלו. כשחיפשו אנשים שיכולים לזהות הרוגים, הזעיקו את נינה לחמ"ל שהוקם במרכז הירידים. "חודשיים נינה נתנה את כל כולה", מספר אבי כי נינה משתנקת מדמעות לצידו. "היא הלכה להלוויות, הלכה לנחם. כמעט התפרקה. אמרתי לה: 'תיצרי משהו, כדי לעזור לעצמך'. ככה נולד המיזם של בנות השבט לשורדי הנובה. בכל מוצאי שבת, מהשעה שש ועד חצות, הגיעו שלושים מטפלים לטפל ולשוחח עם שורדי הנובה. בפעם הראשונה זה הרגיש קצת כמו בית אבלים. אחרי חודשיים העזנו לשים מוזיקה בפעם הראשונה, צ'יל אאוט נמוך, וכולם עמדו ברחבה, 400 איש, ובכו".
"אנשים שהיו בנובה נפלו נפשית", מספר חבר השבט גולן. "אספנו כסף מכל החברים, ודאגנו לכך שיגיע אליהם אוכל כל שבוע. דאגנו לתחזק אותם. גם היום, אם מישהו מצליח לצאת מהבית אחרי שנתיים ובא לפרדס חנה, אנחנו דואגים שיהיה לו פה בית שמחכה לו ועוזרים לו להתרגל".
"זו קהילה שמבוססת על אהבה למוזיקת טראנס", מסבירה נינה. "בתוך שניות מכירים זה את זה, כי כולם הולכים לאותם פסטיבלים ורוקדים ביחד. אבל זה הרבה מעבר: יש מפגשים ביתיים, ויש מפגשים שבהם אנחנו יוצאים ביחד, יש מפגשי קמפינג שאליהם מגיעים בערך 400 איש. אנחנו טסים ביחד לפסטיבלים בחו"ל, ויש לנו קבוצת ווטסאפ מאוד פעילה, כך שאנחנו כל הזמן שומרים על קשר".
מה אסור בשבט?
"אני לא מרשה להכניס כל מה שקשור לפוליטיקה לקבוצה, אבל תכלס, 70 אחוז מחברי הקהילה הם רוחניים ולא עוסקים בזה. גם אני, עד 7 באוקטובר לא ראיתי טלוויזיה שנים, לא ידעתי מה זה חדשות. דבר נוסף שאנחנו מקפידים עליו הוא שכל אחד ייתן מרחב אישי לאחר. אם מישהו מפר את המרחב שלך, הוא מקבל שיחה שזה לא מתאים. כשהיה צריך, גם הוצאתי אנשים מהקבוצה".
בנות השבט וחברים
מי? נשים מעל גיל 30 שרוצות להיחשף לעולם הטראנס, ובני זוגן.
מייסדת וטריטוריה: נינה זריהן, פרדס חנה.
כמה? יותר מ-30 אלף חברים בקהילה, שפועלת מאז 2016.
