המילה "כיף" לא בדיוק כיכבה בלקסיקון של השנתיים האחרונות, והנה אתמול נסלי ברדה סיימה את משדר הבוקר המאוחר בקשת בהכרזה "איזה כיף היה היום". יואב לימור, השותף להגשה, העביר את השידור לעמליה דואק ועופר חדד בברכת "איזה כיף לכם". אמנם, השמחה טבעית מאין כמוה נוכח הציפייה לשובם של החטופים וגם לשם שינוי היא לא ממש מוקדמת, כפי שהתברר בלילה הארוך והנמרח ביותר בקריירה של עדי זריפי. אבל מכאן ועד ל"כיף" קיים בערך אותו מרחק שמפריד בין אנשים צנועים למיכל פעילן.
אלא שהמודוס אופרנדי העכשווי של הטלוויזיה מכתיב גם את הדחף לסכם סיקור של אירוע כה מורכב, תקדימי ובמידה רבה לוט בערפל בתור "כיף". זהו אותו מנגנון שגורם לירון אברהם לדחוף את עצמו כבר מהדקות הראשונות של הלילה, לדנה ויס להתחבק באולפן עם אלוף (במיל') ישראל זיו וליולן כהן לצייץ "כמה חיכיתי לחיבוק ולחיוך הזה" בצירוף תמונה עם עינב צנגאוקר. "אנחנו לא הסיפור", הכריזה אדוה דדון כשהמרואיין בכיכר החטופים ביקש להודות לתקשורת. ביום כזה בהחלט יש מקום להומור.
הבעיה עם גישת ה"איזה כיף היה היום" היא לא רק הקרינג' וחוסר הטעם, אלא בעיקר העובדה שהסיפור היה ונותר מסובך ועגום עבור עשרות החטופים ומשפחותיהם, מאות המשפחות השכולות, אלפי הפצועים בגוף ובנפש וגם מאות אלפי החפים מפשע בעזה שנותרו בלי כלום, כפשוטו. אגב, האסון שלהם שוב נמחק מסדר היום, למרות שהוא ירדוף את מדינת ישראל הרבה אחרי שעמית סגל יתעייף מלהצדיק הסכם שהוא הרבה דברים, "ניצחון מוחלט" אינו אחד מהם.
גם בערוץ 14 התעוררו לבוקר לא קל, שבו נאלצו להגדיר מחדש מושגים שנשמעו קשיחים למדי במשך 24 חודשים. "ארגון טרור יכול להתקיים, רעיון יכול להתקיים", הסביר למשל יעקב ברדוגו, ראש הסגל של נתניהו בערוץ 14. מוזר, כשדניאל הגרי אמר דברים כמעט זהים ביוני 24' ("העניין של להשמיד את חמאס...זה פשוט לזרות חול בעיני הציבור...חמאס זה רעיון"), ברדוגו ויתר החבורה שמו אותו על שיפוד. כמו כן, בשידורי הערוץ הובהר שההסכם מעולה בזכות נתניהו (יוליה שמאלוב-ברקוביץ', כמעט העורכת הראשית של גוף חדשות חשוב, המליצה על סף דמעות לקרוא את הביוגרפיה שלו במקום אנציקלופדיה) ולא מעולה בגלל הרמטכ"ל, ראש השב"כ הקודם, המחאה ואפילו רוב משפחות החטופים, כפי שטען שלמה פילבר ("דאגו רק לעצמם"). "אל תיתן לשמאלנים מילימטר", הבהיר ברדוגו למי שביקש ממנו להתמקד בחיובי.
למעשה, דווקא יום של קונצנזוס חשף טפח ממה שצפוי כשהאופוריה תדעך: קרב יצרי בין אלה שדורשים שיקום ותיקון לאלה שבאמת מאמינים שהשנתיים האחרונות היו תקופה של נס. כיף זה לא יהיה.
