“כבר שנתיים שהחיוך נעלם מפניי, אבל מאז שנמרוד חזר אני לא מפסיקה לחייך. אחרי שנתיים, אני סוף סוף יכולה לנשום לרווחה”, כך סיפרה בהתרגשות אמש ויקי כהן, אמו של נמרוד, בהצהרה מבית החולים איכילוב. היא סיפרה כיצד בלילות הארוכים של החרדה לא הצליחה לעצום עין, אך בלילה שלאחר שובו של בנה “כולנו פשוט קרסנו למיטות בשעה מוקדמת - ישנו נפלא, כשנמרוד לצידי. בטוח. מוגן”. לדבריה, רגע האיחוד היה אחד המרגשים בחייה: “לא אמרנו מילה, רק התחבקנו ונתנו לדמעות לפרוץ”.
כהן תיארה את נמרוד שחזר “רזה במיוחד, עייף ומותש - אך עם חיוך ענק על פניו”. היא ציינה כי למרות השמחה, הדרך עוד ארוכה: “אל תתנו לחיוך להטעות - כולנו מגויסים למשימה: להחזיר את נמרוד לחיים נורמליים ככל האפשר. נחבק אותו, נעטוף אותו, ויחד נלווה אותו במסע ארוך, משמח ומלא תקווה”. היא הביעה תודה עמוקה לנשיא טראמפ, לשליח סטיב וויטקוף, לג’ארד קושנר ולגורמים בממשל האמריקני “שהפכו עולמות כדי שנמרוד יחזור אליי”, ולחיילי צה”ל “שלא עצמתם עין כמוני במשך השנתיים האחרונות”. בהמשך הודתה למטה המשפחות, למתנדבים, לשרים שפעלו, לאנשי התקשורת ולציבור הישראלי כולו: “כשסיפרנו לנמרוד על המאבק האדיר שניהלתם, הוא היה מאושר”.
יהודה, אביו של נמרוד, הוסיף בבית החולים כי "עם ישראל היה איתנו, עזר לנו. היה לו תפקיד מאוד חשוב: א', להשאיר את הנושא על סדר היום. ו-ב', לדחוף בסוף שזה יסתיים. נתניהו שם פס, וטראמפ הקשיב לדעת הקהל הישראלית, ולכן אנחנו מודים לעם ישראל". הוא הוסיף כי: "אנחנו רוצים שנמרוד, וגם אנחנו, נחזור לחיים פרטיים ונורמליים כמה שיותר מהר – ואנחנו נהיה שם בשביל זה".
נמרוד כהן בן ה-21 נחטף ב-7 באוקטובר מטנק 3 – שם היה יחד עם סרן עומר נאוטרה ז"ל, סמל שקד דהן ז"ל וסמל עוז דניאל ז"ל שנפלו בקרב. מי שהטיס את נמרוד כהן ובני משפחתו מנקודת הקליטה הראשונית ברעים לבית החולים איכילוב היה מפקד חיל האוויר בעצמו, אלוף תומר בר.
עוד לפני שחזר, קיבלה משפחתו של נמרוד שיחת טלפון ישירה מחמאס שחיברה בינה לבינו לפני השחרור. יותם כהן, אחיו, אמר: "איזה גבר, שרד שנתיים שבי ועוד שנייה חוזר הביתה. יאללה! בפעם הראשונה אחרי הרבה זמן המצב טוב. ראינו את נמרוד חתיך מתמיד". הוא הוסיף כי "זו הייתה שיחה של כמה שניות והוא אמר שהוא בסדר ושהוא אוהב אותנו. רק רצינו לראות אותו ועוד רגע נחבק אותו. החזקנו את הנשימה ואז הוא התקשר, בפעם הראשונה אנחנו מסוגלים לנשום".
צפה באולימפיאדה, שהה לצד חטופים
יהודה, אביו של נמרוד, סיפר על תקופת השבי של בנו: "למזלו של נמרוד הוא היה בקבוצה. הם היו חמישה עד סוף פברואר – האחים הורן, שגיא דקל־חן ודוד קוניו, ואחרי ששגיא ויאיר השתחררו הם נותרו שלושה", אמר בבית החולים איכילוב. "הוא לא ממש נחשף לתקשורת בשבי. היה שבוע באוגוסט, בזמן האולימפיאדה, שבו נתנו להם לצפות בטלוויזיה". / אופיר האוזמן
