תכונה רבה הורגשה אתמול בבתי החולים איכילוב, בילינסון ושיבא, שבהם מתאוששים החטופים ששבו משבי חמאס: הצהרות, ביקורי בכירים וזמרים, יחד עם חברים ובני משפחה שעטפו את השבים.
בבית החולים איכילוב נפגש הרמטכ"ל זמיר עם מתן אנגרסט ואיתן הורן. זמיר העניק ללוחם השריון אנגרסט, "שלא האמין ששריונר הפך לרמטכ"ל", את כומתת החיל השחורה, הורן זכה לחיבוק חם מהרמטכ"ל. "לאורך כל הדרך הייתם לנגד עיניי, וביטחונכם היה שיקול מרכזי", אמר הרמטכ"ל לשורדי השבי. ענת, אמו של מתן, סיפרה: "הוא לומד מחדש מה זו שגרה רגילה, מהדברים הקטנים כמו לשבת לאכול עם סכין ומזלג". ענת לא הצליחה לעצור את הדמעות כאשר הזמר שלמה ארצי הגיע אף הוא לבקר את מתן, ושר יחד עם המשפחה את השיר "מלך העולם".
רותי סטורם, אמם של שורדי השבי יאיר ואיתן, אמרה אתמול בהתרגשות: "שלושת הבנים שוב ביחד". היא הוסיפה: ”הוא מספר שהיה קשה. הם אכלו מה שהיה. לפעמים נתנו להם מאכלים רקובים ולפעמים לא היה אוכל. עכשיו הוא אוכל כמויות קטנות, אבל אוכל הכל. אתמול הביאו לו בשר והוא התחיל לאכול גם ירקות. אפילו לפני השבי הוא לא אכל ירקות. הוא בסדר".
גם אביתר דוד זכה אמש לביקור מרגש, כשסולן להקת התקווה 6 עמרי גליקמן הגיע לבית החולים. השניים ביצעו יחד את השיר "ויהי אור". מוקדם יותר, גיא גלבוע דלאל ואביתר קיבלו סרטון מרגש מסולן להקת המטאל אוונג'ד סבנפולד, שאותה הם מעריצים. בסרטון שהקדיש להם הוא אמר: "אביתר וגיא, אנחנו כל כך מתרגשים לשמוע שאתם בבית היום. עקבנו אחרי הסיפור מקרוב. תבלו עם המשפחה שלכם, תנוחו ונראה אתכם בקרוב. ברוכים הבאים הביתה".
גם אלקנה בוחבוט זכה לביקור מיוחד, כשנפגש עם "איש הלגו" מאור כהן שהגיע לחלק ערכות לגו לשבים. אלקנה סיפר לו בהתרגשות על כך שדיבר עליו רבות כשהיה בשבי. "דיברתי עליך שמה, אתה לא מבין כמה דיברתי עליך. אתה האדם הכי מטורף שהכרתי". אמש, בהצהרה לתקשורת, אמרה אימו רוחמה: “תודה לבורא עולם שזכיתי לקבל את אלקנה שלי פעמיים. תודה על הרגע הזה בתזמון המושלם הזה - יום הושענא רבא ויום ההולדת העברי שלי. מהיום אני ואלקנה נחגוג יום הולדת ביחד".
בבית החולים שיבא תל השומר, נפגש הנשיא הרצוג עם התאומים גלי וזיוי ברמן. "אני נשיא המדינה מי שלא יודע - אני לא יודע אם ראיתם משהו בזמן שהייתם שם". הרצוג, שהגיע עם רעייתו מיכל, אמר להם כי "כל עם ישראל ידע מי זה גלי וזיוי ברמן - כל סיפור חייכם בלב של כל אזרח". כששאל אותם הרצוג אם גילו אחד על השני רק בעת השחרור, השיב גלי: "לא ידעתי, פתאום הביאו אותו".
מקסים הרקין, שנחטף ממסיבת הנובה, דיבר אתמול וסיפר על התקווה שקיבלת כשצפה בהפגנות למען החטופים מהשבי: "זה נתן לחטופים תחושה שאנחנו חשובים, שכן נחזור". הוא גם הסביר מדוע אחרי שחזר, בתום 738 ימים ארוכים מאז שנחטף מהנובה, התנצל בפני אמו: "בסופו של דבר נסעתי למסיבה. אמרתי שאחזור בבוקר - ולקח לי שנתיים. ביקשתי סליחה מאמא שלקח לי קצת יותר זמן ממה שחשבתי".
עידית, אמו של אלון אהל, סיפרה על רגע מרגש נוסף: "השבוע זכינו לחבק שוב את אלוני שלנו. זמן קצר אחרי המפגש הראשוני איתו אלון התיישב בחדר שלו וניגן על הפסנתר בבית החולים בילינסון. אחרי למעלה מ-700 ימים בדממת המנהרות, המנגינה שלו חזרה להדהד".
אבינתן אור שלח סרטון לחבריו והתבדח: "רגע, זה מצלם עכשיו? אני לא יודע מה זו הטכנולוגיה הזו, הייתי בנתק שנתיים". הוא הוסיף: "חברים יקרים שלי, אני כל כך שמח לראות אתכם. ראיתי את כולכם היום למטה, דרך הוואן, איזה טירוף. אנחנו ניפגש בקרוב ממש, אני מאמין. אני בסדר גמור, עייף ותשוש - אבל בקרוב ניפגש".
ירון אור, אביו של אבינתן, סיפר בראיון בכאן ב' כי בשנה האחרונה - ואף יותר מכך - בנו היה אזוק לסורגים בתוך כלוב שגובהו כ-1.80, ואורכו קצת יותר גדול מהמזרן שעליו ישן. לדבריו, בתקופה שלפני כן, אבינתן - שגובהו כמעט שני מטרים - הוחזק במקום קצת יותר גדול, אך גם עם סורגים, מבלי שיכול היה להתהלך באופן חופשי. "הוא רזה מאוד. מסביבו היו כל מיני שומרים שקרובים שלהם נהרגו בהפצצות צה"ל, ואני חושב שזה פשוט נס שלא פגעו בו מלבד פעם אחת כשניסה לברוח". האב אמר כי אחרי ניסיון הבריחה הוחמרו תנאי השבי של אבינתן, והמחבלים היכו אותו. ירון הדגיש כי לאורך כל תקופת השבי בנו הוחזק לבדו במנהרות, בלי חטופים ישראלים, "בלי ספרים ובלי שום דבר". לדבריו, "בשלב מסוים הוא קיבל קובייה הונגרית, חוץ ממנה לא היה לו כלום. אני לא יודע איך הוא יצא שפוי מזה, זה נס". משה, אחיו של אבינתן הוסיף: “זה מדהים לראות איך הוא חזר לעצמו יותר חזק ממה שהוא הלך אפילו".
כל העת נחשפים פרטים חדשים על התנאים הקשים שבהם הוחזקו החטופים. אביו של יוסף חיים אוחנה, אבי, סיפר כי בנו הצליח להסתיר מפני שוביו את שירותו כלוחם ומפקד בחטיבת גבעתי. הוא אמר לכאן מורשת כי "התעללו בהם באופן שהצבא לא הכיר, שמו אותם שבעה גברים בתוך בור, רק להישען על הקיר בעמידה".
עוד נודע גם כי בר קופרשטיין ורום ברסלבסקי היו בעת חטיפתם בשירות צבאי סדיר. תמי ברסלבסקי, אימו של רום, סיפרה פרטים נוספים: "ההתעללויות בו גברו בחודשים האחרונים". היא ציינה כי שוביו רצו שיתאסלם והבטיחו "לפצות" אותו באוכל. היא תיארה כיצד בשלב של רעב כבד, רום הצליח להשתחרר מהאזיקים: "הוא הלך וניסה להדליק את הגז, והגז לא עבד. אז הוא לקח סיר עם מים, שם פסטה בפנים ושם על המדורה", ציינה. "זה היה מקום קטן מעל הקרקע, מטר על מטר. ההמון העזתי ראה את העשן, הם נלחצו, חשבו שיש שריפה והתחילו לדפוק על החלונות ולצעוק. רום היה בלחץ היסטרי, הוא חשב 'מה אני עושה עכשיו, אם הם מגלים שאני פה, אני מת'. לדבריה, "רום סיפר שהוא חשב: 'אני חייב לעשות משהו, אני לא גומר ככה'. ואז הוא נכנס מתחת למיטה ושם עליו שמיכה. הם פרצו והוא הרגיש אותם מעל המזרן, הוא אומר משהו כמו 40 איש. הם ראו את האזיקים, הבינו שיש שבוי וחיפשו אותו. הוא התפלל - ואז השובה שלו חזר".
צביקה מור, אביו של איתן, דיבר גם הוא מבית החולים: "אינני יודע במה זכינו שרצתה השגחה עליונה לשמור את נפשו של איתן ולהגן עליו בתופת. השגחה עליונה שהגנה עליו בהזדמנויות רבות של סכנת חיים ממשית במשך שנתיים. אנחנו זוכים לנס הגדול הזה, לחבק את איתן בריא ושלם. הוא מתחזק מיום ליום ואנחנו בטוחים שישלים את החזקה לעצמו, לכוחותיו, למשפחה ולעם ישראל".
