מאז נחתמה העסקה עם חמאס מותקף הציבור הישראלי במטר של כזבים, ספינים ומצגים מבוימים, שנועדו להסביר מדוע מה שלא קרה במשך שנתיים היה בלתי אפשרי, ואיך מה שקרה עכשיו הוא בעצם חלק מתוכנית-אב גאונית של ראש הממשלה.
אזרחי ישראל צופים במחזות שהופקו בשבילם, יודעים שהמציג אינו שחקן, ובטוחים שזו המציאות. הנה כמה דוגמאות רק מהימים האחרונים:
שלום ולא להתראות
ביום שני החדשות רדפו זו את זו בקצב מסחרר. 20 חטופים בדרך הביתה. נתניהו, כך דווח, בדרך לוועידת פסגה בשארם א-שייח', ואילו נשיא אינדונזיה בדרך לביקור היסטורי בישראל. פרשנים באולפנים כבר דיברו על "מזרח תיכון חדש", על מהלך אזורי שבו נתניהו חוצה את הקווים ונכנס למסדרון שאין ממנו חזרה – ה"קוראלס", אותו רגע שבו ילחץ בשארם את ידו של אבו מאזן תחת עינם הפקוחה של טראמפ והעולם הערבי, וייאלץ לדון בעתיד היחסים עם הפלסטינים.
אבל אז הגיעה ההודעה הלקונית שלפיה נתניהו – שלא היסס לחלל שבתות וחגים בעבר למען צרכים פוליטיים ותדמיתיים זניחים בהרבה – מוותר על פסגה היסטורית בגלל כניסת החג. לפי שני גורמי מודיעין מזרח תיכוניים, נתניהו כלל לא הוזמן לוועידה בתחילה, ומי שהכניס את ישראל בדלת האחורית היה הנשיא טראמפ, לאחר שהפעיל לחץ על נשיא מצרים א-סיסי. בלשכה ניסו למכור סיפור על שיחת טלפון ספונטנית מהלימוזינה הנשיאותית, אך גורמים רלוונטיים בצה"ל נשבעים שקיבלו הוראה להכין את "כנף ציון" להמראה שעות ארוכות קודם לכן.
במקביל, כדי להאדיר את ההישג המדיני, הדליף מישהו – במוסד בטוחים שזו לשכת ראש הממשלה – את דבר ביקורו החשאי המתוכנן של נשיא אינדונזיה, שהושג בעמל רב על ידי המוסד והיה מותנה בסודיות מוחלטת. ההדלפה, כצפוי, הרתיחה את קהילת המודיעין וגרמה לאינדונזים לבטל ולהכחיש הכל.
אז למה באמת בוטלה הנסיעה לשארם? התשובה, כך לפי שני מקורות, פשוטה ועגומה כמו תמיד בשנתיים האחרונות: הפחד מאיבוד השליטה על שותפיו לממשלה שוב גבר על השיקול הלאומי. נתניהו קיבל את ההזמנה, אך אז התמלא חשש כי הכניסה ל"קוראלס" תכריח אותו להתעמת עם סמוטריץ' ובן גביר, ולחץ על הבלמים.
זו גם הסיבה שבגללה נורמליזציה עם סעודיה עדיין לא קרתה: לא בגלל הסעודים, אלא בגלל שראש הממשלה לא היה מוכן לשלם את המחיר הפוליטי.
"פורום תקווה" והמציאות
העסקה שנחתמה ריסקה לרסיסים את הררי הטענות והתירוצים שבנו בלשכת ראש הממשלה ובמכונות התעמולה כדי להסביר למה המלחמה נמשכת שנתיים. למעשה, העסקה הזו הפריכה את כל הדרשות וההטפות של הימין: שרק לחץ צבאי יביא את החטופים, שרק ניצחון מוחלט יציל אותם, שחמאס לעולם לא ישחרר חטופים חיים.
אחד הקולות הבולטים ביותר שקידמו את הנרטיב הממשלתי היה "פורום תקווה", שייצג קומץ קטן ממשפחות החטופים ודיברר במדויק את גרסת נתניהו: הדרך היחידה להחזירם היא באמצעות פעולה צבאית ודרך הכרעת חמאס. אף אחד, לא נתניהו ולא הפורום, טרח להסביר איך בדיוק יקרה הפלא הזה.
לפי תחקיר "זמן אמת", הפורום הוקם על ידי אנשי ימין קיצוני במטרה לפצל את מטה משפחות החטופים. הקשר לממשלה הדוק: בתה של שרה אחת חברה בהנהלה, ותרומות לפורום עוברות דרך ארגון שהקים שר אחר.
למרות שהפורום מייצג מיעוט שבמיעוט, הוא קיבל בתקשורת במה כמעט שווה לזו של מטה המשפחות, המייצג את הרוב המכריע. באתר האינטרנט שלו, הפורום קבע נחרצות: "השיח עם חמאס לא יוביל לשחרור החטופים". המציאות, מתברר, הייתה הפוכה בדיוק.
הצגת תכלית בבילינסון
צירוף מקרים מופלא – בין החטופים שהגיעו לבית החולים בילינסון היו איתן מור, בנו של מייסד "פורום תקווה"; גיא גלבוע דלאל, אחיינה של יועצת ראש הממשלה טל גלבוע; ואבינתן אור, בנו של חבר אחר ב"פורום תקווה". עוד שורד שביא שאושפז שם שייך למשפחה שלא מחתה נגד נתניהו. ועוד מזליקו של ראש הממשלה: דווקא שם בחרו שיבקר, למרות צינון וברונכיט שימנעו ממנו להשלים את יום הדיונים במשפטו למחרת. "חוסר אחריות לסכן את בריאות החטופים לצורכי תעמולה", אמר פרופ' חגי לוין, ראש מערך הבריאות במטה המשפחות.
אבל נתניהו היה חייב את ההצגה הזאת. הוא העניק ראיון בלעדי לרשת CBS האמריקאית, שכלל קטע בו המצלמה מלטפת את נתניהו ורעייתו כשהם נכנסים לבקר את שורדי השבי, ואחר כך מתיישב לראיון על רקע הקירות מעוטרים בשלטי פרסום לבית החולים, בעברית ואנגלית. ושם, בסביבה הסטרילית והמתוכננת, נתניהו שמע מההורים בדיוק מה שרצה לשמוע. "הוא הבין שיש מלחמה, והוא חשב שצריך לסיים אותה גם על חשבון החטופים", ציטט אביו של אבינתן אור את בנו. "הוא חשב שיישאר בשבי במשך שנים, שלא ישחררו אותו עד שהמלחמה תיגמר, ושזה מה שצריך לעשות", סיכם האב.
השיא הגיע עם סיפור מדהים נוסף שפורסם, ולפיו מפקד חמאס בעזה, עז א-דין חדאד, אמר בשבי לאיתן מור: "אם מישהו ייצא ראשון – זה אתה. ממילא אבא שלך לא יוצא להפגנות". המסר, שמיד הוזרק לתודעה הישראלית מסביב לשעון, היה ברור: ההפגנות מחזקות את חמאס, נרטיב שהלשכה והעומד בראשה מנסים לשווק כמעט מתחילת המלחמה. אלא שהמסר קורס אל תוך עצמו: מור השתחרר בעסקה האחרונה יחד עם מתן צנגאוקר, שאמו הייתה ממובילות המאבק.
אפשר גם לקרוא את דברי חדאד, אם נאמרו, בדיוק הפוך: כלעג ארסי. כדרך להגיד למור, 'להורים שלך לא אכפת ממך, הם מתחנפים לנתניהו, והוא, כאות תודה, ידרוש לשחרר אותך ראשון'". עדויות של עשרות חטופות וחטופים אחרים מתארות סיפור דומה. בדו"ח מפורט שהוגש לאחרונה לדווחית האו"ם המיוחדת לענייני עינויים כותבות המחברות עו"ד איילת רזין בית-אור ועו"ד סיגל אבנון סוויצקי כי "חטופים רבים העידו על ניסיונות לערער את נפשם וחוסנם על ידי אמירות שוביהם שוויתרו עליהם, שלא נעשים מאמצים להחזירם, שהפקירו אותם". "מי שבקיא בחומר ואומר שההפגנות עוזרות לחמאס משקר ביודעין", אומר גורם בכיר במפקדת החטופים.
הסכם אחיזת העיניים
לפני חודשיים וחצי התראיין שליחו הנאמן של נתניהו, השר רון דרמר, לפודקאסט המשפיע Call Me Back, והסביר בלהט למגיש דן סינור מדוע נסיגה מעזה תמורת החטופים וחזרה פנימה אם יהיה צורך איננה פתרון ראוי. ביום רביעי שיגר נתניהו את אותו דרמר לשארם א-שייח' כדי לחתום על ההסכם שקובע בדיוק את זה: נסיגה של צה"ל מרוב שטחי הרצועה, ללא שום סידורי ביטחון להמשך.
הבעיה אינה רק הוויתור על מה שהוגדר כאינטרס ביטחוני עליון, אלא בכך שהממשלה מוכרת לציבור הישראלי הסכם שפשוט לא קיים, "וזה יוצר ציפיות", אומר גורם ביטחוני בכיר.
"בשבועות הקרובים תדעך השמחה על חזרת החטופים, והתמונות יראו את חמאס שולט חזק בעזה", ממשיך הגורם. "העובדה ששום דבר לא קורה – אין הגליה, אין פירוז, אין שלטון חליפי בלי הרשות הפלסטינית – תעורר את השאלה למה בכלל יצאנו למלחמה הזו, אם חזרנו לנקודת ההתחלה".
בכך שהממשלה טוענת כעת שההסכם כולל את כל מה שהיא דרשה תמיד – פירוק חמאס מנשקו, הגליית מנהיגיו ושלטון חלופי – היא זורעת את זרעי המלחמה הבאה. כי לפעמים כשהפער בין ההצגה למציאות נחשף, הדרך היחידה להסיט ממך את האש היא להצית אחרת.
