היכולת של המדיה ושל פרשנים כלכליים למיניהם לעוות את המציאות לציבור הישראלי היא יוצאת דופן. למרות כל סיפורי החרם, חברות ישראליות ממשיכות להירכש על ידי משקיעים זרים כמו לחמניות טריות. אבל הישראלי הקורא כותרות עיתונים חושב שהמצב הפוך והחרמות תכף תבלענה אותנו.
לא שהחרמות הבינלאומיים הם בדיחה. הם ממש אינם בדיחה. אך הניפוח של הבעיה מוגזם מאוד ובסופו של דבר העולם העסקי הוא עולם של אינטרסים קרים בלבד. הראיה לכך? שנת 2025 הפכה לשנת שיא כל הזמנים ובהפרש ניכר ברכישת חברות ישראליות בידי משקיעים זרים. הציבור אינו מודע לכך.
מתחילת שנות האלפיים נרכשו חברות ישראליות בהיקף מצטבר של רבע טריליון דולר. כמעט כל החברות שנרכשו במהלך בשנים האחרונות היו באופן לא מפתיע חברות הייטק (לצד כמה חברות גדולות שאינן חברות הייטק – ישקר, נמל חיפה, תנובה ומכתשים אגן). העובדה המדהימה היא שלמעלה מרבע מהרכישות הללו נעשו השנה (כשהשנה אפילו עוד לא הסתיימה)!
יאמרו פרשנים כלכליים שזה נכון, אבל (כמובן שתמיד צריך לדכא בשנית ולהוסיף את המילה "אבל" לכל הצלחה ישראלית גדולה) בנוגע לשנת 2025 מדובר בעצם בעיקר בשתי רכישות בלבד – של חברת WIZ ושל חברת סייברארק. אלא שכך היה גם בשנים רבות בעבר, ובהיקף הכספי – העסקאות של שנת 2025 מגמדות את כל יתר העסקאות שהיו קודם לכן.
יוסיפו ויאמרו הפרשנים הכלכליים שרוב הכסף הזה עובר בכלל לידיים זרות. אלא שאם יותר מ-80% מכספי ההשקעות בהייטק הישראלי הגיעו מכסף זר, ברור שהתוצאות של ההשקעות האלו יגיעו בעיקר למשקיעים זרים. ועדיין – כסף עצום נופל בעסקאות הללו גם לידיים ישראליות. תשאלו את מתעשרי ההייטק, או את רשות המסים.
המשקיעים הזרים עושים כאן השקעות נהדרות, ומשיגים תשואה טובה מאוד על כספם. מכאן שאין להתפלא על כך שסך ההשקעות הזרות בישראל, רק בעשר השנים האחרונות, מתקרב ל-340 מיליארד דולר. לא פלא שלישראל זורמות השקעות בחברות טכנולוגיה באופן שלא ניתן להשוות לשום מדינה אחרת בעולם מלבד ארה"ב. אי-אפשר לוותר על המוח הישראלי ועל האקוסיסטם המפלצתי שנבנה כאן. אפילו מספר מרכזי הפיתוח הזרים בישראל המשיך וגדל בעיצומה של המלחמה.
מזל שכל המשקיעים הזרים האלו אינם קוראים עברית. אם היו קוראים לאורך השנים את התחזיות השחורות ונבואות הזעם של "טובי" פרשננו על מצב הכלכלה הישראלית ועתידה, כולל תחזיות אימים על משברים בהייטק הישראלי, תוך גיבוי מסיבי של פרופסורים "מומחים" – הם לא היו משקיעים כאן.
עד כמה החיים האמיתיים שונים ממה שהעיתונות הכלכלית משדרת ניתן לראות באופן בוהק דרך מניית "מנועי בית שמש". כותרות האתרים הכלכליים הזהירו אותנו שמכירות קרן העושר הנורווגית מעידות על התרחקות המשקיעים הזרים, כמו גם על קשיים עסקיים שעלולים להיות לחברות ישראליות כתוצאה מחרמות בינלאומיות. לפיהם, פעולת הקרן הזו היא רק ציפור הכנרית שמצייצת במכרה הפחם לפני התמוטטותו.
אך מתברר שחודשיים לאחר שקרן העושר הנורווגית מכרה את מניות מנועי בית שמש, באה עסקה אחת, בעולם האמיתי ולא המדומה – וסטרה לרואי השחורות בפנים. מנועי בית שמש הכריזה על העסקה הגדולה בתולדותיה בהיקף 1.2 מיליארד דולר! וכמה הרוויחו המשקיעים המוסדיים הישראליים שרכשו את מניית מנועי בית שמש מהנורווגים? המניה טיפסה מאז בשיעור פנומנלי של 34%!
ולמה זה קורה? כי כפי שאמר מנכ"ל החברה, יש מחסור עצום במנועי מטוסים אזרחיים וצבאיים ברחבי העולם. וכן, העולם הוא קר ואינטרסנטי.
ובהקשר זה אסור לשכוח אולי את הסיפור הכלכלי הגדול ביותר: המצרים, שונאים מובהקים שלנו, "בלעו את הצפרדע" הישראלית וחתמו על חוזים לרכישת גז מישראל בהיקף של 35 מיליארד דולר! ההסכם הגדול בהיסטוריה שלנו ביצוא גז ואולי הגדול ביותר ביצוא הישראלי אי פעם. מדוע עשו זאת? הם חתמו – כי הם חייבים את הגז הישראלי. עולם של אינטרסים קרים בלבד, כבר אמרנו?
שמואל סלבין הוא איש עסקים, יו"ר "סלע קפיטל" ומנכ"ל משרד האוצר לשעבר;
אדם רויטר הוא בעלים ויו"ר "חיסונים פיננסים" ויו"ר "הדג'וויז"
