המתקפה הבורה והגזענית של שר האוצר נגד ערב-הסעודית ("תמשיכו לרכוב על גמלים על החול במדבר בסעודיה") נאמרה בהקשר מדיני (שאלת הנורמליזציה מול הקמת מדינה פלסטינית), ולכן זה גם מוקד הסיקור: בין הקולוניזציה האמריקאית ופארסת הריבונות, חבר קבינט בכיר טורח לשלוח מסר מעליב לאימפריה שארה"ב חפצה ביקרה, ומיסוד הקשר איתה נחשב לגביע הקדוש בדרך למזרח תיכון חדש.
בהתאם, הביקורת החריפה על סמוטריץ' (בתקשורת הביקורתית, לא בערוץ 14 חלילה) הייתה מאזורי הטמטום הדיפלומטי, היהירות וכמובן העובדות. דנה ויס וברק רביד, למשל, שיחררו את חרצובות הלשון ב"שש עם" (חדשות 12) והזכירו את השקעות העתק של ערב-הסעודית בטכנולוגיה ובהשכלה גבוהה, לעומת שר אוצר שבעיקר צובר גירעונות והורדת דירוגי אשראי. יש כאלה, כמו שי גולדן לדוגמה (חדשות 13), שהסתפקו באנחות ייאוש עממיות כגון "איזה איש" ו"מה יהיה".
ובכן, "מה יהיה" זאת בדיוק הסיבה שהסיפור גדול בהרבה מ"אמירה לא מוצלחת" (לדברי סמוטריץ' עצמו) או "הסגנון" (ירון אברהם). הסיפור הוא גם (שלא לומר בעיקר), שהנושאים החשובים ביותר לעתידה של מדינת ישראל מופקרים כבר יותר משנתיים בידיהם של אנשים משני סוגים: אלה שמחזיקים מעצמם יוליוס קיסר למרות כישורים, ידע ומודעות עצמית של סלט קיסר; ואלה שממנים אותם מתוך ביטחון לא פחות מגלומני ביכולת לשלוט בסיטואציה, על אף שהסיטואציה עושה בהם כרצונה.
הרי כל הורה סביר שהיה שומע שהמורה למתמטיקה מלמד שאחת ועוד אחת שווה חמש, היה מפציץ את בית הספר: קודם בווטסאפ ואחר כך עם F35. אבל שר אוצר עם רזומה מחריד, שגם מדבר על ערב-הסעודית כאילו זאת נסיכות ב"אלאדין"? לפי רוב התקשורת זאת בעיה מדינית, דיפלומטית ואישיותית ולא, נניח, סכנת נפשות אמיתית שחורגת מעבר לטווח הזמן המיידי: זוהי גם הצצה לעתיד לא מופרך, שבו הסמוטריצ'יזם (נבערות, זחיחות, ילדותיות) דורס את כל מה שהצליח בפרויקט הישראלי (חדשנות, השכלה, יוזמה, פיקחות, פיכחון) בשם שיגעון גדלות פרסונלי ואידיאולוגי. בלי להפנים שגם פאנץ' דלוח מצביע על מגמה מטרידה, ישראל תתעורר ליום שבו אפילו הגמלים בסעודיה יהיו יעילים יותר מהתחבורה הציבורית בארץ.
אם כך, לא נותר אלא להמתין שרצועה כלכלית כמו "תוכנית חיסכון" (חדשות 12) תפליא לטפל בהרחבה בסכנה המהותית שטמונה בשר אוצר שזה מה שיוצא לו מהפה. זה לא קרה. למעשה, סמוטריץ' אפילו יכול להתנחם בהקדשת הפינה "שווה בדיקה" לביקור אצל "העסקים הקטנים ביהודה ושומרון" והצגת האזור בתור "טוסקנה": אם לא דונלד טראמפ, לפחות מנחם ותחיה הורוביץ מחילים ריבונות.
בקטנה
בשולי הממצאים המטרידים בתחקיר המצוין של איתי רום ב"המקור" (רשת) על טייקון החשמל הפרטי אורי אדלסבורג, הכתבה בלטה גם בשילוב AI כדי "להחיות" דמויות וסיטואציות שלא צולמו והוקלטו (למשל הליך בוררות). הדבר מעורר לא מעט תהיות, למשל על הצגת דמות של אדם שנפטר וכן של מושא התחקיר, שמן הסתם לא הסכים לכך. החדשות הטובות: ככל שהטכנולוגיה תתפתח, עוד נתגעגע לדילמות הללו.
