במדשאות המכללה האקדמית תל-חי – בקרוב אוניברסיטת תל-חי – הורגשה אתמול התרגשות מסוג אחר. זו לא הייתה רק ההמולה המוכרת של פתיחת שנת לימודים כמו בעוד עשרות מכללות ואוניברסיטאות ברחבי המדינה. אחרי שנתיים של מסכים מרצדים בזום, קמפוסים זמניים ברחבי הארץ, ופינוי ממושך של יישובי הסביבה ובתוכם מתחם המכללה עצמה הסמוכה לגבול לבנון - חוזרים כעת הסטודנטים לצפון, וצפויים להביא איתם דם חדש ומנוע צמיחה משמעותי עבור קריית-שמונה הסמוכה, הקיבוצים והמושבים.
4,800 סטודנטים פתחו את שנת הלימודים במכללה, כ-75 אחוזים מהם אינם בני הגליל העליון. רבים מהם הם אנשי מילואים ומשוחררים טריים, שרק לא מזמן נלחמו על הגנת האזור במוצבים הסמוכים למכללה, וכעת יהיו חלק בלתי נפרד מתושבי האזור החדשים.
אחת הסטודנטיות היא אריאל ציגלר, שהחלה ללמוד בחוג לביואינפורמטיקה, כשאליה צמודה מייבי, כלבת השירות שלה. עד לפני חודשיים הכירה ציגלר בעיקר את מסדרונות בית החולים, חלק ממסע שיקום ארוך ומפרך של שנה וחצי. "הייתי לוחמת בל"א (לוחמה אלקטרונית), נפצעתי בעזה, גם ב-7 באוקטובר וגם בפעילות מאוחרת יותר, ואני מתמודדת עם פוסט-טראומה", סיפרה. "באתי להירפא בצפון. אני מאמינה בעשייה, ויודעת שזה מה שישקם אותי באמת".
יחד עם בן זוגה, שנפצע גם הוא במלחמה, עברה ציגלר לגור בקיבוץ הגושרים. "מצאנו פה מקום מבין ומקבל. מזמינים אותנו לארוחות שישי, מאוד טוב לנו. הצפון מדהים ופורח, והאנשים טובים. כמו שלקחתי חלק במאמצי הביטחון, אני רוצה לקחת חלק בשיקום המרחב החברתי".
סטודנט נוסף שהתחיל את שנת הלימודים במכללה הוא דביר פישר, שנפצע אנושות כלוחם מילואים בפלחה"ן צנחנים בבית-חאנון - ושהחלמתו הוגדרה כנס רפואי.
פישר בחר ללמוד עבודה סוציאלית. "הבנתי שחלק מזה שאני חי, זה הרצון שלי לעזור לאנשים אחרים, עם הכלים שגם אני קיבלתי. ואם כבר לעשות את זה, אז בטח שבצפון, ליד הנחלים וכל הטבע", הסביר.
לצורך לימודיו הצטרף פישר לכפר הסטודנטים של עמותת "איילים" במטולה, המושבה הצפונית ביותר שעדיין מלקקת את פצעי המלחמה ושיקומה איטי. "רציתי לעבור לגור על ההר, ולהיות חלק ממי שמגיעים ופועלים כדי להחזיר את המקום למה שהוא היה", סיפר.
אבל הבחירה בצפון היא לא רק נחלתם של אלו שחוו את המלחמה על בשרם. רוני צ'צ'קס עזבה את פרדס חנה ועברה בשבוע שעבר לקריית-שמונה, כדי ללמוד פסיכולוגיה במסלול למצטיינים במכללה. היא מודה שהעיר הפתיעה אותה: "פגשנו אנשים מקסימים. הדירות נגישות ולא יקרות, והנוף מהחלון מדהים. זו עיר, אבל לא באמת עיר. זה שיש נחל בתוך העיר, חמש דקות מהכיתה, ואתה בטבע במקומות הכי יפים - זה מטורף. אני רואה משמעות בלהיות חלק מתנועה שמחזירה את ההתיישבות לצפון ויוצרת סביבה, בתקווה שתהיה טובה יותר. זה מרגש ומדהים אותי".
ולא רק סטודנטים בוחרים בגליל. ד"ר עפרי לוי, חוקר ביוטכנולוגיה, היה יכול להמשיך בקריירה מבטיחה בטכניון בחיפה, אך בשנת הלימודים האחרונה – בעיצומה של המלחמה – הוא עבר עם רעייתו לקיבוץ בית זרע, והחל לעבוד כמנהל מעבדה ומרצה בכיר במכללה שבה למד לתואר ראשון. "תמיד הייתה לי פינה חמה בלב לתל-חי, ומשכה אותי ההזדמנות להיות חלק מההתפתחות שלה לאוניברסיטה", הסביר. "הפיכת המוסד לאוניברסיטה זה שדרוג משמעותי של יכולות המחקר. זה ימשוך לכאן חברות ויפתח את התעשייה החכמה פה".
"הצבנו לעצמנו יעד מרכזי לשמש עוגן ומנוע חברתי וכלכלי לאזור הגליל כולו, ולהוביל את ההתחדשות בצפון", אומר נשיא האקדמית תל-חי פרופ' אליעזר שלו. לדבריו, אלפי הסטודנטים מניעים כלכלה שלמה: שוכרים דירות, קונים, מבלים, משתלבים כעובדים בעסקים קטנים, ובנוסף, משולבים במסגרות החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, במוסדות הרווחה ובכפרי הסטודנטים.
