בעוד בציבור החרדי נערכים ל"עצרת המיליון", הפגנת ענק ותפילה שתכלול את כלל המגזרים בקריאה נגד גיוס צעירים חרדים לצה"ל, גם בליכוד יש מי ששוקל להצטרף לאירוע שצפוי עוד יומיים. שר התקשורת שלמה קרעי אמר אתמול ברדיו "קול חי", כשנשאל על העצרת, כי "כשנלחמים כדי להפסיק את המאבק בלומדי התורה, אני חושב שזה בהחלט רעיון להגיע ולהשתתף בעצרת, אשקול זאת".
קרעי הוסיף: "גם אם לא אצליח להיות במקום של העצרת, לבי בודאי עם כל אחינו בית ישראל שרוצים להפסיק את הרדיפה של היועמ"שית". חבר מפלגתו, ח"כ אביחי בוארון, אמר לרדיו "קול ברמה": "אני חושב להצטרף לעצרת הזאת, יש ברית כרותה בין הליכוד לציבור החרדי, התורה היא סם החיים שלנו ולימוד התורה זה ערך עליון". בנוסף אליהם, גם בפלג הירושלמי הקיצוני אומרים שיצטרפו לעצרת, למרות שזו הפעם מנוהלת בידי החרדים המתונים יותר, רבני ש"ס, דגל התורה ואדמו"רי אגודת ישראל. גם בעיתונים החרדים הופצה אתמול מודעה הקוראת להצטרף לעצרת שתתקיים במקביל לדיון בוועדת חוץ וביטחון על הנוסח אותו צפוי להציג עד אז יושב ראש הוועדה בועז ביסמוט.
בפתח ישיבת הסיעה של יש עתיד, תקף ראש האופוזיציה יאיר לפיד את התומכים בהפגנה וטען: "בממשלה הבאה יהיה חוק פשוט: מי שלא מגיע לבקו"ם, לא יגיע לקלפי. מי שלא מתגייס, לא יצביע בבחירות". הוא התייחס לעובדה שביום בחמישי הקרוב תדון ועדת חוץ וביטחון על "מתווה ביסמוט" המרוכך, ואמר: "זו טיוטה ראשונה ומחפירה של חוק השתמטות, שכולו הונדס כדי לוודא שאף חרדי לא יתגייס לצה"ל, לא יפצע, לא ימות בקרב, לא יהיה חלק מהסיפור הישראלי".
במקביל, יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן התייחס גם הוא ל"עצרת המיליון": "ראשי הממסד עושים עצרת משתמטים של מיליון איש. פעם הם אמרו שמי שלא לומד תורה יתגייס לצה״ל, אבל היום הם הורידו את כל המסיכות". יו"ר כחול לבן, השר לשעבר בני גנץ, התייחס גם הוא לסוגיה הנפיצה ועקץ גם את ממשלת השינוי בהובלת לפיד ובנט: "נשב רק בממשלה שתחוקק מתווה שירות לכל. לא ניתן שוב למסמס את זה כמו בממשלת השינוי".
"ועד הפעולה" שהקימו רבני כל הזרמים החרדים בארץ הגיע השבוע לסיכום פרטי ההפגנה, שמבחינת הרבנים תהיה "עצרת המיליון" של המגזר החרדי נגד גיוס צעירים חרדים וצעירים וצעדי אכיפה שמבצעות הרשויות נגד עריקים. כל חסידות וכל קהילה תעמוד בשטח שיתוכנן עבורה מראש בראשות הרב או האדמו"ר שלה, ובאמצע חזן יישא תפילות והציבור יחזור אחריו. העצרת הינה משותפת לזרמים הליטאיים, החסידיים והספרדיים, בשיתוף המנהיגים הרוחניים של המפלגות החרדיות.
מה שהצית את הרעיון הוא מעצרו של תלמיד ישיבת עטרת שלמה, שהיווה קו אדום בעיני החברה החרדית ועורר מחדש את התוכנית לעצרת המונית. הרב משה הלל הירש, המנהיג הליטאי, אמר בשבוע שעבר כי הוא עצמו נתקע בדרכים בשל ההפגנות, אבל הוסיף "יכול להיות שנצטרך לנהוג כמוהם". באותו הערב כבר שוחח עם המנהיג הרב דוב לנדו, שאישר את פרטי העצרת.
מנגד, על פי הערכות שהוצגו בדיונים ביטחוניים, משפטיים וכלכליים בדרגי הצמרת המקצועיים, בשנת 2026 יעמוד משך ימי המילואים על כ-110 ימים לכל גדוד מילואים, לעומת יעד של כ-70 ימים בשנת 2025. לדברי גורמים שהשתתפו בדיונים, שנערכו על רקע גיבושו של "חוק ביסמוט", בצה"ל סבורים כי גם עם סיום הלחימה בעזה, יהיה צורך בעיבוי הכוחות להגנה על תושבי הדרום, בדגש על יישובי העוטף, וכן לשמור על פריסת כוחות מוגברת בצפון וביהודה ושומרון.
בצה"ל מציינים כי בשנים האחרונות נעשה מאמץ להרחיב את הסד"כ הסדיר כדי להקל על נטל המילואים, אך המסקנה בדיונים היא שיש לקדם חקיקה שתאריך את השירות הסדיר - העומד כיום על 30 חודשים - לצד הארכת ימי המילואים. בדיונים, הציג משרד האוצר נתונים מדאיגים: מאז פרוץ המלחמה ועד סוף שנת 2025 צפוי אובדן הפעילות הכלכלית במשק להגיע לכ-130 מיליארד שקל. לכך מתווספת העלות התקציבית של שירות המילואים, המוערכת בכ-70 מיליארד שקל - כלומר כ-200 מיליארד שקל במצטבר. סוגיה בולטת שעלתה היא כשלי האכיפה נגד משתמטים: המשטרה, לטענת גורמים צבאיים, אינה ממלאת את התחייבותה לעצור משתמטים ולהעבירם לצבא, כפי שסוכם. במהלך השנה סוכם שהמשטרה תעכב כל משתמט או עריק למשך זמן קצר עד להגעת המשטרה הצבאית, אך באחרונה התברר כי ההסדר אינו ממומש בפועל. מבחינת המשטרה, מעצרם של משתמטים ועריקים הוא באחריות הצבא בלבד.
משפטנים בכירים הזהירו כי גם נוסחת הגיוס החדשה שמקדם ביסמוט אינה נותנת מענה אמיתי לצרכי כוח האדם של צה"ל. לדבריהם, "עקרונות החוק מבססים את ההשתמטות ומנציחים את המצב הקיים של אי-גיוס חרדים". גורם שהשתתף בדיונים אמר כי מדובר ב"חוק על הנייר, בלי סנקציות אישיות, שמטרתו לקנות זמן פוליטי לקואליציה". גורמים מקצועיים שהשתתפו בדיונים הוסיפו כי המתווה הנוכחי אף יחזיר לישיבות את הקצבאות באופן מיידי - בלי שהתגייס חייל אחד. להערכתם, עקרונות החוק לא יוכלו לעמוד בבג"ץ. לדברי אותם גורמים, המתווה הנוכחי מותיר את הצבא ללא כלי אכיפה אפקטיביים, ומחליף סנקציות אישיות במניעת תקציבים מוסדיים בלבד. "חוק גיוס כזה, שאין בצידו סנקציות על הפרט, הוא חוק בלי שיניים - חוק על הנייר", אמר אחד מהם. "נראה שתכליתו המעשית של המתווה היא קניית זמן לקואליציה - בלי גיוס". הגורמים ציינו כי "הממשלה מעמיסה על מערכת הביטחון ועל הציבור נטל כבד של כוח אדם ותקציב – במקום להתגייס למאמץ הלאומי".
