21 שנה עברו מאז נפילתו של ליאור וישינסקי, בנם של השחקנים אסנת ושלמה וישינסקי, בפעילות מבצעית בציר פילדלפי, ואביו לא מפסיק להתגעגע אליו. "אני לא מרגיש שעבר כל כך הרבה זמן, כי אני כל הזמן עם ליאור", אומר שלמה וישינסקי. "התמונה שלו תלויה בחדר שלי, והדבר הראשון שאני רואה כשאני פוקח עיניים זה אותו. אם הוא היה חי היום, הוא היה בן 41 והיה בוודאי מקים משפחה".
ביום שישי הבא, 7 בנובמבר, יתקיים בתיאטרון הקאמרי בתל-אביב האירוע השנתי ה-20 של הקרן על שם ליאור וישינסקי, שמחלקת מלגות לימודים לסטודנטים שלומדים תרבות ואמנות בפריפריה. הקרן גם הקימה ספריות בבסיסי צה"ל מרוחקים ומקיימת מפגשים של סופרים עם חיילים. מנחי האירוע יהיו יונה אליאן וששי קשת, שיבצע עם להקת הנח"ל, המציינת 75 שנה להקמתה, מבחר משיריה. יופיעו גם אילנית, אנסמבל ציפורלה, רביעיית מועדון התיאטרון החדשה (מוני מושונוב, שלמה בראבא, עידו מוסרי ודור אלמקייס) ושחקני הקאמרי בקטעים מההצגה "מי שלא נולד, מפסיד".
את הופעתה של להקת הנח"ל באירוע ליוותה מיני-שערורייה, כשהתברר שהלהקה לא מתכוננת לבצע את "שיר לשלום". בסופו של דבר העניינים סודרו. "ששי הגיש ללהקה את רשימת השירים שהוא מתכוון לשיר איתה", מספר וישינסקי. "על כל השירים המפקדת סימנה 'וי', למעט 'שיר לשלום'. ששי אמר שבלי השיר הזה הוא לא יופיע. מתברר שהמפקדת חשבה שלא שרים את 'שיר לשלום', אבל אין הוראה כזאת בצבא. השיר פשוט לא מופיע ברפרטואר של הלהקה, אבל החיילים ילמדו וישירו אותו".
מה ליאור היה אומר על המדינה, לדעתך, לו היה חי היום?
"אני מניח שהיה לו לא קל. כששאלתי אותו בזמנו למה הוא מתנדב לשרת בצוות המנהרות, שאותו הוא הקים, הוא אמר, 'כדי שבתל-אביב לא יתפוצצו אוטובוסים'. הוא ויתר על קורס קצינים כדי לשרת שם. מפקד שהכיר אותו אמר לי שהוא חושב שהוא היה החייל האמיץ שהוא ראה אי פעם. כשרואים אותי בעוטף עזה, אומרים, 'הנה אבא של ליאור'. אנשים שם זוכרים אותו"
