גידה היא משבר רגשי קורע לב, אך האם יש לרומן מחוץ לנישואים השלכות משפטיות של ממש על תהליך הגירושים? מוסף "ממון" גיבש מדריך בנושא באמצעות עו"ד ורד כהן ועו"ד רענן בר-און ממשרד בר-און, המתמחה גם בדיני משפחה.
ההשלכות המשפטיות של בגידה בסכסוך גירושים משתנות בהתאם לנושא הנדון ולערכאה השיפוטית (בית הדין הרבני או בבית משפט לענייני משפחה). בבית משפט לענייני משפחה ככלל, בגידה כשלעצמה אינה משפיעה על חלוקת הרכוש המשותף שנצבר במהלך הנישואים. עיקרון העל בפסיקת בית המשפט העליון הוא כי אין ענישה רכושית על בגידה. זאת, לעומת התנהלות הצדדים שמושפעת מאוד מבגידה.
עורכי הדין כהן ובר-און מציינים כי בפסקי דין רבים נקבע שבגידה אינה יכולה לשמש עילה נזיקית או חוזית בין בני זוג. "הפסיקה העדכנית קבעה כי הסדק הצר שהיה בעבר להגשת תביעה כספית בגין ניאוף או בגידה בנישואים, נסגר, ובית המשפט לא יכיר בניאוף או בבגידה כעילת תביעה המזכה בפיצוי. בפסקי דין שניתנו על ידי ביהמ"ש העליון ובתי משפט נוספים נקבע שקיום יחסי מין עם הזולת, גם אם מדובר בבגידה בתא המשפחתי, אינו מעשה אסור על פי דין וכי ניאוף אינו מקים עילה נזיקית או חוזית - לא בין בני הזוג וגם לא כלפי הצד השלישי. נקבע שבגידה היא מתחום חיי הרגש, ואין לה נפקות בעניינים הרכושיים בין הצדדים, ואין להחיל בנושאים האלו סטנדרטים של דיני נזיקין".
עוד מוסיפים השניים כי ביהמ"ש העליון דחה אפשרות לתבוע פיצויים בגין ניאוף נגד בן זוג או נגד צד ג', וזאת מטעמים של מדיניות שיפוטית, הרצון למנוע "משפטיזציה" של החיים הזוגיים וכניסה למערכות יחסים אינטימיות בין בני זוג, להימנע מאכיפת מוסר דרך המשפט, למנוע הצפה של מערכת המשפט בטענות כאלו, וחוסר הרצון לקבוע מי "אשם" בפירוק הנישואים. העיקרון הוא בגידה לחוד, ותוצאות ממוניות לחוד. "ביהמ"ש העליון חזר והדגיש בפסקי דין שונים, שברור שמעשה ניאוף או בגידה עלולים לגרום לנזק נפשי לבן הזוג הנבגד, אבל האיסור של 'לא תנאף' הוא במישור החברתי-מוסרי-דתי, ואין לייבא אותו אל תוך המשפט. אגב, גם בתי הדין הרבניים דחו תביעות לתשלום פיצויים בגין בגידה. כך למשל קבע ביה"ד הרבני שאישה הבוגדת בבעלה או עשתה מעשי כיעור, מפסידה את כתובתה או מתנות שקיבלה, אך לא תשלם פיצויים לבעלה".
מה לגבי כתובה ובגידה?
עורכי הדין בר-און וכהן מציינים כי במעמד הדתי של הנישואים חותם הבעל היהודי על שטר הכתובה, שמהווה התחייבות של הבעל כלפי האישה כדי "שלא תהא קלה בעיניו להוציאה".
"מעבר לכך שבגידה הינה עילה מוכרת לגירושים, הרי בעל שבגד באשתו עלול לשלם לה את כתובתה ואת תוספת כתובתה. אישה שהוכח כי בגדה בבעלה עלולה להפסיד את כתובתה וכן את זכותה למזונות. "במקרים בהם טיפלנו והוכחנו כי האישה בגדה בבעלה, הצלחנו לגרום לכך שהאישה לא תקבל את כתובתה ולא את תוספת כתובתה. בית הדין הרבני חזר וקבע כי אישה הבוגדת בבעלה אינה זכאית לכתובתה. במקרה אחר שבו נקבע כי הבעל בגד, אבל האישה הודתה שרצתה להתגרש עוד לפני שנודע לה על הבגידה, קבע בית הדין הרבני שלא הבגידה הובילה לגירושים, ולכן לא ניתן לחייב את הגבר בתשלום הכתובה לאשתו".
האם בגידה של אחד ההורים משפיעה על מזונות הילדים?
עוה"ד בר-און וכהן מציינים כי בגידה של אחד ההורים לא משפיעה על חיוב המזונות. "דמי מזונות לילדים נקבעים על פי צורכי הילד, יכולת ההורים ועקרון טובת הילד. אין קשר לשאלה מי אשם בפירוק הנישואים והאם השבר נגרם בגלל בגידה. המזונות אינם 'עונש להורה', ולכן בגידה של אחד ההורים לא משפיעה על חיוב המזונות. העיקרון המכריע כאן הוא טובת הילד, הצרכים של הקטין, ולא ההתנהגות הערכית של ההורים".
האם הצד הנבגד יכול לתבוע את האישה או את הגבר שבגדו עם בן/בת זוגם על הנזק שנגרם להם?
ורד כהן ורענן בר-און משיבים כי "לבתי המשפט הובאו תביעות נגד הצד השלישי שהיה מעורב בבגידה בין בני הזוג, בטענה כי גרם להפרת חוזה הנישואים ונזק. בתי המשפט דחו תביעות אלה. נקבע שהפרת חוזה נישואים אינה כהפרת חוזה 'רגיל', וכן נקבע שבגידה אינה מהווה עילה לתביעת נזיקין כלפי צד שלישי".
האם בהסכם ממון ניתן להורות על פיצוי במקרה של בגידה?
"בהחלט חוקי ואף מקובל להסדיר בהסכם יחסי ממון, ולהגיש את ההסכם החתום לקבלת אישורו של בימה"ש, את גובה הפיצוי שישלם הצד הבוגד לצד הנבגד, אם חלילה תהיה בגידה", מציינים עורכי הדין ורד כהן ורענן בר-און. לדבריהם, "לא מדובר בהכרח בסכום פיצוי שישולם על ידי הבוגד, אלא למשל קביעה לפיה אם תתגלה בגידה, יוותר הבוגד על חלקו בנכסים מסוימים. אם לא הוכח פגם ברצון של מי מבני הזוג בחתימתם על הסכם הממון, ואם ההסכם אושר על ידי בית המשפט הרי במידה שתוכח בגידה יקשה מאוד על הבוגד לחמוק מביצועו של הסכם הממון. הוכחת פגם ברצון / פגם בהליך אישור ההסכם על ידי ביהמ"ש / אי-הוכחה ראויה של בגידה – יכולים לגרום לאי-אכיפת סעיפים אלה של ההסכם".
מחוץ לפרוטוקול
התכנסו: פירמת עורכי הדין AYR - עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות' קיימה לאחרונה כנס מקצועי תחת הכותרת יועמ"ש@טק.קום. הכנס עסק בתפקידו המשתנה והמתרחב של היועץ המשפטי בחברות טכנולוגיה.
• במסגרת שבוע האופנה ישראל קנדה תל-אביב 2025 שהתקיים בשבוע שעבר נערך מפגש בנושא קידום שוויון מגדרי, בהובלת עו"ד חניטל בלינסון-נבון, יו"ר פורום המשפטניות בשדולת הנשים ושותפה מובילה במשרד ארנון, תדמור-לוי. בשיח השתתפו עו"ד ברוריה לקנר ופרופ' יופי תירוש.
• עורכי דין מהארץ והעולם התכנסו במשרדי EBN - ארדינסט, בן נתן, טולידאנו, לאירוע של שולחנות עגולים, במסגרת שבוע הבוררות הבין-לאומית . באירוע נכח גם עו"ד יובל נעים, שותף וראש תחום בוררויות בין-לאומיות ב-EBN.
הצטרפו: עו"ד דניאל רוזנבלום הצטרף כשותף במשרד קוסטליץ ושות' ועו"ד יאיר פרי הצטרף למשרד כעו"ד.
• משרד ש. פרידמן, אברמזון ושות' צירף לשורותיו את עו"ד יערה בן שחר תיק, כשותפה וראש תחום פרטיות ו-AI. בעבר כיהנה כממונה על הגנת פרטיות (DPO) במערך הדיגיטל הלאומי.
• משרד עורכי דין מילר ושות' הודיע לאחרונה על מינוי עו"ד טל גרבר כשותף וראש מחלקת הליטיגציה במשרד.
בכבוד: ד"ר עו"ד עמרי סנדר, שותף וראש תחום המשפט הבינלאומי בפירמת ש. הורוביץ שהגן על ישראל בהאג בתביעה שהגישה נגדה דרום-אפריקה, זכה בפרס יוקרתי מטעם הסניף האמריקאי של האגודה למשפט בינלאומי.
• המכללה האקדמית נתניה העניקה לאחרונה תואר לשם כבוד לפרופ' אליקים רובינשטיין.
בפסקי דין רבים נקבע, כי בגידה אינה יכולה לשמש עילה נזיקית או חוזית בין בני זוג. "הפסיקה העדכנית קבעה כי הסדק הצר שהיה בעבר להגשת תביעה כספית בגין ניאוף או בגידה בנישואים, נסגר, ובית המשפט לא יכיר בניאוף או בבגידה כעילת תביעה המזכה בפיצוי"
