עשרות אנשים הגיעו לחוף הצוק לחפש את האייפון של הפצ"רית, יפעת תומר-ירושלמי. החשש היה שהוא לא ישרוד את האירוע. שנקבל נייד מת. גופת טיטניום חלודה. האם נעמוד בהפקרתו כחברה?
מהדורות החדשות בסוף השבוע עסקו בנס הלא-ייאמן הזה, אחרי שנמצא: איך אייפון שורד חמישה ימים מתחת למים. כמה סכנות ארבו לו שם! דגים, מים, מלח, הכריש מ"מלתעות".
מה הסיכויים שלו להחלים מכזה דבר, והאם הוא זוכר בכלל מה קרה?
מומחי פורנזיקה דיגיטלית הוזעקו למלא את הידע הרפואי, אבל גיבורי הפרשה היו ללא ספק אנשי הים. איתן נחום, מקדיש את חייו כדי למצוא דברים ובעל חנות לגלאי מתכות, הוא האחראי לפרס הגדול במצוד הימי אחרי האייפון. לצוות שהביא נוספו גם צוללנים מזק"א, לא עלינו כמובן, כן? אבל לשמור על כבודו למקרה שיהיו חלקי אלקטרוניקה שיתפזרו במים.
במשך ימים חיפש עם הצוות את הנייד. אבל הייתה זו נעה איתיאל שהצליחה איפה שכל הגלאים נכשלו. "אחרי שראיתי שני צבי ים ושני דיונונים ומלא דגה", סיפרה לאריק וויס ב-13, "לחצתי על הכפתור הימני ובום! אני רואה את התמונה של הפצ"רית". איתיאל לא הצליחה לקבל את הפרס כי מסרה את הנייד ישירות למשטרה. אבל היא מתנחמת שגם בלי הכסף ייצא לה משהו מזה. "אולי אח שלי, שהוא ביביסט רציני, יחזור לדבר איתי אחרי המעשה הזה".
מאוחר יותר באותו ערוץ סיפר אלי סניור מה מצב החולה. "במשטרה מעבירים אותו למעבדות מיוחדות לוודא שהוא שורד. שהוא חזק ואיתן. רק אז יחיו אותו".
ב"פגוש את העיתונות" אף הגדילו לעשות וערכו ניסוי באדיבות חברת סלולר כמובן, מה קורה לאייפון בצנצנת עם מי מלח ב-24 שעות. התוצאות ידהימו אתכם. המדינה קורסת גם מחוץ לקופסה.
במדינה שבה אמת מזמן הפכה להשקפה ולא לערך, ושמוסר פלואידי כמו צורות השלטון בישראל, מופרך לחשוב שהסיפור עצמו הוא החשוב. את מי מעניינים חמשת חיילי מילואים מכוח 100 שנאשמו בקריעת הרקטום ושבירת צלעות של אסיר ביטחוני פלסטיני? את מי מעניין לבדוק למה דוחפים את שמה של היועצת המשפטית לממשלה לפרשייה בלי שבאמת יש לה קשר לאירוע?
הציבור הדאגן, זה שאולי פעם השתתף בחיפושים אחרי התינוקת הודיה קדם ז"ל והילדה רוז פיזם ז"ל, כמעט לא נדרש יותר. הרבה יותר פאן לבלות בים, ובמקרה הטוב תמצא אייפון. לא את היימנוט קסאו בת התשע שנעלמה לפני כמעט שנתיים.
בקטנה
באייפון, זה שנמכר ב"ויקטורי" ו"באושר עד" בסולד אאוט למרות שתהיה לכם בעיה למצוא שם שמנת, יש הרבה יותר תשובות גם אם לא ימצאו כלום. הוא מספר על איך פעם, בישראל, הסבירות לגלות פשע הייתה רק אם ימצאו הוכחה בקרקעית הים. חבל שאין גלאי מתכות לפרשיות שהודלפו וכנראה ייקברו תחת האדמה.
