ניתן לקרוא את הודעת הלמ"ס על עליית המחירים באוקטובר בשני אופנים. אפשר להתמקד בקביעה ולפיה מדד המחירים לצרכן עלה מתחילת השנה ועד אוקטובר ביותר מ-3%, כלומר חצה כבר בחודש שעבר את הגבול העליון של יעד האינפלציה השנתי, 3%. ומי יודע מה צפוי למדד בחודשיים שעוד נותרו. לחלופין, אפשר להתמקד בקביעה ולפיה רמת המחירים לצרכן באוקטובר הייתה גבוהה ב-2.5% בהשוואה לאוקטובר 2024 ולראות בכך עדות לבלימת האינפלציה מתחת לגבול העליון של יעדה השנתי. ההפרש בין שתי ההצגות הסטטיסטיות אינו דרמטי, מלבד ההשלכה שתהיה להעדפת האחת על השנייה בדיון בשבוע הבא של הוועדה המוניטרית של בנק ישראל.
אם הנגיד ורוב חברי הוועדה יעדיפו להתבסס על קצב ההתייקרויות ב-12 החודשים שחלפו הם ייטו להחליט על הפחתת הריבית ברבע אחוז. אבל אם יתמקדו בעליית המדד מתחילת השנה – ובמיוחד בזינוק בה באוקטובר ובתנודתיות החריפה בחודשים הקודמים – תתחזק בקרבם הנטייה להמתין עוד חודש עם הורדת הריבית, עד התבהרות המגמה.
הבחירה לא חד-משמעית, השלכותיה כן. הפחתת הריבית עכשיו, הגם שתוזיל את האשראי ברבע אחוז בלבד, מ-4.5% ל-4.25%, תאותת לשווקים ולכלל הציבור שהבשילו התנאים לפתוח את חגורת הביקושים, לקנות יותר ולחסוך פחות. על אף העלות המטורפת של המלחמה – 350 מיליארד שקל לפי חישוב אחרון של בנק ישראל – הגרוע כבר מאחורינו, האינפלציה נכבשה ולכן הבנק המרכזי יכול לעבור ממדיניות של ריסון מוניטרי (יחסי) למדיניות של הקלה והזרמה. כשהפחתת ריבית נוספת בדרך, שער הדולר מול השקל יעלה מהשפל העכשווי והיצואנים ישמחו.
אבל אם, לעומת זאת, הנגיד והוועדה המוניטרית יקבלו החלטה לא פופולרית להותיר בינתיים את הריבית על כנה, הבשורה שתצא מבניין בנק ישראל בירושלים תהיה צורמת לאוזניים רבות. היא תאמר: האינפלציה טרם חלפה ולכן טרם הבשילו התנאים הכלכליים להפחתת הריבית. הדיונים על התקציב לשנה הבאה לא מתקדמים לשום מקום, הגירעון החזוי בו גבוה מהרצוי והפוליטיקה שוב משתלטת ומאפילה על ההיגיון הכלכלי. זו לא סביבה מתאימה להורדת ריבית. ובאשר לשער הדולר, המשק יידע להסתדר עם שקל חזק עוד זמן מה.
בנק ישראל יושב כאן על קרני הדילמה. ההחלטת הריבית שלו תושפע גם מהנתונים הראשוניים של הלשכה לסטטיסטיקה על צמיחת המשק ברבע השלישי של השנה, המתוכננים להתפרסם היום. ברבע השני של 2025 הצטמצמה הפעילות הכלכלית בקצב שנתי דרמטי, כמעט 4%, בעיקר בגלל מלחמת 12 הימים נגד איראן. נתוני צמיחה גרועים גם ברבע השלישי יקשו על בנק ישראל להימנע מהפחתת ריבית, מהלך הנחשב למתמרץ צמיחה וצריכה. ולהפך: נתוני צמיחה טובים יקלו עליו להמשיך "עוד קצת" במדיניות המוניטרית השמרנית ולא לגעת בינתיים בריבית. הרי, יגידו בכירי הבנק, אנחנו צומחים ועולים ברמת החיים גם כך.
כשלעצמי אני עדיין נוטה לזהירות, ולכן, לו הייתי חבר בוועדה המוניטרית, הייתי מביע דעה נגד הפחתת ריבית עכשיו. עדיף להמתין מאשר להסתכן באפשרות של האצה מחודשת של גל ההתייקרויות בחודשים הקרובים ובצורך לשנות שוב את כיוון המדיניות. אבל אני לא בוועדה, רק כותב עליה.
לו הייתי חבר בוועדה המוניטרית הייתי מביע דעה נגד הפחתת ריבית עכשיו. עדיף להמתין מאשר להסתכן באפשרות של האצה מחודשת של גל ההתייקרויות בחודשים הקרובים ובצורך לשנות שוב את כיוון המדיניות
