ביטול צווי ה-8 והחזרה לזימוני מילואים בסכנה, בגלל פיצוץ מתהווה בין משרדי האוצר והביטחון לייעוץ המשפטי לממשלה: שבועיים לאחר שנחשף ב"ידיעות אחרונות" וב-ynet כי החל מינואר הקרוב צה"ל יחזור לצווי מילואים רגילים בשל סיומה של המלחמה, ותחת שינוי משמעותי של הגבלת כמות הימים השנתית לכחודשיים וחצי לכל משרת, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה מתנגדת לכך בטענה שמדובר במהלך שאינו חוקתי וסותר את הלכת השוויון בנטל שקבע בית המשפט העליון.
בדיון שנערך בין בכירי האוצר ומשרד הביטחון לנציגי הייעוץ המשפטי לממשלה, נמסר כי יש קושי ממשי לתקן את חוק המילואים כלאחר יד בתוך חוק ההסדרים שמקביל לתקציב המדינה, שאמור לעבור בממשלה בתחילת החודש הבא. לפי גורמי הייעוץ המשפטי לממשלה, התיקון לחוק המילואים, שיאפשר לזמן בצווים רגילים אנשי מילואים בכמות שגדולה פי עשרה מזו שהיה מותר לפני 7 באוקטובר, חייב לעמוד בפני עצמו ובעיקר להיות כרוך בחוק הגיוס ומימושו, בעיקר כלפי החרדים המשתמטים.
במילים אחרות: חוק הגיוס, הנוכחי או החדש, חייב לכלול גיוס ממשי של החרדים באופן שוויוני, ולהיות כרוך בתיקון לחוק המילואים. כל עוד גיוס החרדים אינו מוסדר ומעוגן באופן שוויוני, לא ניתן להמשיך להכביד על המילואימניקים בתיקון לחוק המילואים, שמובא גם באופן חפוז כחלק מחוק ההסדרים.
בשנתיים האחרונות התחננו בצה"ל בפני הדרג הפוליטי לתקן את חוק המילואים כדי להתאימו למציאות הביטחונית הנוכחית, לאחר שבשנים שקדמו למלחמה כל חייל קרבי במילואים זומן ללא יותר משמונה ימים בממוצע בשנה, בצו רגיל ולא בצו חירום, צו 8. בצבא גם הפצירו בדרג הפוליטי להסדיר ולהרחיב בחוק את גיוס החרדים ולתקן את חוק שירות הביטחון באופן שיאפשר חזרה לשירות חובה במשך שלוש שנים, כפי שהיה לאורך עשורים, במקום שנתיים ושמונה חודשים של שירות בנים כיום.
אבל בדרג הפוליטי סירבו לתיקון חוקים אלו שנבעו מצורכי המלחמה ומשחיקת כוח האדם, בגלל אינטרסים פוליטיים ובהם דרישת המפלגות החרדיות לכונן חוק השתמטות לחרדים. התוצאה: צווי ה-8 הפכו מאמצעי דחוף, דרקוני וגם יקר בהרבה מבחינה תקציבית, למציאות מתמשכת שקיימת עד היום כדי לגייס את חיילי המילואים, למרות דעיכת הלחימה בשנה האחרונה וסיום המלחמה המעשי לפני כחודשיים.
במשרד האוצר ובמשרד הביטחון סיכמו על חזרה לשגרה בזימוני המילואים, אך אחת המחלוקות לא הייתה אורך שירות המילואים – כחודשיים וחצי בשנה לכל משרת החל מ-2026, וזאת בתרחיש ביטחוני רגוע – אלא לכמה זמן ייקבע שינוי זה.
הרמטכ"ל, רא"ל אייל זמיר, דורש ששינוי זה ימוסמר לחמש שנים לפחות, מתוך חשש משולב בהערכה שהעומס הביטחוני לא ייגמר בשנה הבאה, צה"ל יישאר עם פי שניים ומעלה לוחמים ברוב גזרות הגבולות ואיו"ש כלקח מ-7 באוקטובר והצבא גם ימשיך להידרש להחזיק עשרות מוצבים בשטח אויב, כמו בקו הצהוב ברצועת עזה, בגולן הסורי ובדרום לבנון.
באוצר, מנגד, דורשים שהשינוי יהיה לשנה בלבד, ולאחר מכן לבחון שוב את הנושא בהתאם למצב הביטחוני, ובמידת האפשר להפחית את כמות ימי המילואים השנתית לפחות מחודשיים וחצי. עלות כל יום מילואים למדינה היא כ-1,100 שקל לפי האוצר, והתקציב הישיר למימון ימי המילואים לאורך המלחמה הגיע לכ-70 מיליארד שקל.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' תקף את היועמ"שית ואמר: "בהחלטה פוליטית היא פוגעת בצבא, פוגעת במילואימניקים ופוגעת בתקציב המדינה ובכלכלת המדינה, בלי סמכות. מה לא חוקתי בלהגביל את ימי המילואים לכל משרת ולהחזיר את המצב החוקי לזה שהיה לפני המלחמה? במתווה שלה צריך להמשיך בכלכלת צווי 8 בלי הגבלה". סמוטריץ' הודיע כי החלטתה של היועצת חורגת מגבולות סמכותה, ובכוונתו להביא את החוק לאישור הממשלה והכנסת: "אני אחראי על כלכלת המדינה והסמכות בידי לנהל נכון את סדרי התקציב. היועצת לא יכולה להתערב בנושאים שאינם בתחום עניינה".
כעת הפיצוץ בין שני משרדי הממשלה לבין הייעוץ המשפטי לממשלה עלול לעכב את המהלך שחייב מבחינת צה"ל ומשרד האוצר להתחיל בתחילת ינואר, כדי לא להמשיך במציאות של צווי ה-8. המחלוקת עשויה להגיע לבג"ץ, וכך בית המשפט העליון יידרש לפלונטר חסר התקדים, שבו המשך אפליית הדם תיכרך בין שיקולים ואילוצים ביטחוניים, תקציביים וערכיים להמשך תצורת הפעולה של צה"ל.
