מונולוג הפתיחה של "שש עם" בחדשות 12 – המכונה גם "שעת ריכוז בגנון עודד בן עמי" – הוקדש לקינה נימוחה על יחסי שר הביטחון והרמטכ"ל. זה לכשעצמו מפתיע כמו חציל בטחינה, אבל הנחישות של המגיש לא להישען על היתרון היחיד שלו במצבים כאלה (הוא לא מאתמול בעסק וגם הסתובב בכמה לשכות חשובות) ולא על אמצעים אחרים (נניח אינטרנט), מצליחה להפליא בכל פעם מחדש.
אמש, למשל, בן עמי קבע ש"תמיד התקיימה סביבת עבודה עניינית, מכבדת, בין שר הביטחון לבין הרמטכ"ל, גם אם לא תמיד הם ראו בכל דבר ועניין עין בעין...עד שהגיע החתול השחור שעבר בין ישראל כ"ץ לאייל זמיר". ובכן, אולי בן עמי פשוט הדחיק, כמו 98 אחוז מהציבור, פרשה פעוטה שאסור לומר את שמה, אך מותר לציין שהיא הפכה את היחסים בין אהוד ברק לגבי אשכנזי למלחמת העולם השלישית. ייתכן שגם מוגזם לצפות ממנו לציין, שמתיחות פומבית על רקע תחקירים ומינויים הייתה גם בין עמיר פרץ לדן חלוץ, לאחר מלחמת לבנון השנייה. זה הרי דורש גם סקרנות טבעית וגם חיפוש בגוגל.
אולם מה שהכי תמוה בשכתוב ההיסטוריה, כלומר מעבר לקלות שבה ניתן להפריך אותו, זה שמלכתחילה אין בו צורך: קיימות רק אלף ואחת עדויות להמחשת ההידרדרות המבהילה ביכולת של הדרג המדיני והצבאי לנהל מערכת יחסים הגיונית, בעיקר על רקע הדחפים הפופוליסטיים שמניעים את השלטון הנוכחי. באמת שמספיקות עשר דקות של ערוץ 14 כדי להבין זאת: שם הרמטכ"ל הוא כבר תקופה ארוכה לא "עת הזמיר" אלא שווארמה זמיר, וכל רבע פאנליסט מתנדב להיות המסור החשמלי שמציג אותו כפחדן וחתרן.
מכאן שבן עמי לא רק מטעה בהצגת היחסים בין השרים והרמטכ"לים בעבר בתור גן עדן של ענייניות וכבוד הדדי: הוא, לצד רבים ורבות בתקשורת הביקורתית, נופלים באותה מלכודת דבש, כאילו שמדובר ב"חתול שחור" שעבר בין שני אנשים. בפועל זהו חלק מתפיסה מהפכנית של מחנה נרחב כלפי מוקדי הכוח במדינה, אירוע שהוא גדול בהרבה מכ"ץ והאגו שלו (לא עניין של מה בכך). זמיר חוטף לא בגלל שעשה משהו, אלא כי הוא שם. גם אם היה מציע את יעקב ברדוגו לתפקיד מפקד חיל האוויר, הייתה נמצאת סיבה אחרת לחבוט בו.
לכן גם התהיה של בן עמי, "איפה הוא המבוגר האחראי", ש"יכה חזק על השולחן" היא כבר מעבר לפרודיה. בשלב זה מדובר במסך של עשן מתקתק, שמסמא את העיניים מלראות את הדברים נכוחה: "המבוגר האחראי" נקרע מצחוק, בזמן שהמיניונים שלו מנקרים לרמטכ"ל את הכבד.
בקטנה
הגרסה היומית של "מה שתגידו" בכאן 11 אמורה לרענן קמעה את האווירה לפני החדשות. הרעיון נחמד ולפעמים מבוצע לא רע (אמש הצטיין הצמד של דור כאהן וגלית חוגי), אבל הבעיה היא שזאת גם ככה תקופה קשה לפאנצ'ים זריזים סביב אקטואליה (ע"ע "ארץ נהדרת"), הפורמט עצמו הוא יותר טוויטר מצולם מאשר טלוויזיה וגם לא בטוח שהמשבצת משרתת את מטרתה – להרים את המהדורה – שכן התוכנית פונה לקהל שונה הן מהמהדורה והן מהרצועה שלפני כן. ולאור הרייטינג של החדשות, באמת שאין ממש סיבה לצחוק.
