"אם הייתי יודעת שזה מה שהולך לקרות, בוודאי שלא הייתי לוקחת את הסיכון, והייתי מחסנת אותו". כך אמרה אתמול אמו של א' בן הארבע, שמאושפז מזה שבועיים במרכז השיקום הלמסלי שבמרכז רפואי צפון (פוריה), כשהוא סובל מסיבוכים נוירולוגיים בעקבות מחלת החצבת שבה נדבק.
תחלואת החצבת בישראל ממשיכה להתפשט עם אלפי נדבקים, מאות שאושפזו, ו-11 קורבנות, מרביתם תינוקות בריאים וללא מחלות רקע, שלא חוסנו נגד המחלה.
א' נדבק בחצבת לפני כחודש, זמן קצר אחרי שאחותו בת השש נדבקה אף היא. "חשבתי בהתחלה שהיא סובלת מהתקררות או שפעת. היה לה חום ונזלת, היא לא הרגישה טוב", סיפרה האם. בתוך ימים בודדים מצבה של הילדה הידרדר ועל גופה הופיעה פריחה אדומה.
כעבור כמה ימים החלו גם שני הבנים (ארבע, תשע) לפתח תסמינים. לדברי ההורים, בעוד שבת השש הצליחה לעבור את המחלה באופן יחסית יציב, אצל שני האחים המחלה הייתה קשה יותר. לא חשבתי שזו מחלה כל כך חריפה ומסוכנת", אמרה האם.
מצבו של א' הידרדר במהירות. "הוא היה ממש כמו סמרטוט, העיניים שלו היו עצומות ודבוקות, והוא שכב בלי לקום, לא דיבר, רק הזיז את הראש מצד לצד", תיארה. "הוא לא תיקשר עם אף אחד, השתעל בלי סוף, והרגשתי שהוא במצוקה נשימתית". שמונה ימים לאחר שנדבק אושפז א' באחד מבתי החולים בצפון, שם אובחן עם דלקת ריאות. מצבו הלך והחמיר, הוא עבר החייאה, הורדם והונשם, ואושפז במחלקת טיפול נמרץ. בהמשך התברר כי הוא סובל מדלקת של רקמת המוח ובצקות, והרופאים החלו בטיפול בסטרואידים.
גם האח בן התשע שנדבק בחצבת אובחן עם דלקת ריאות באותם ימים, ונזקק אף הוא לאשפוז. הוא שוחרר כעבור זמן קצר, ומצבו השתפר מאז.
חצבת היא מחלה נגיפית מידבקת מאוד, כאשר הנגיף יכול לשרוד בסביבה עד שעתיים. 90 אחוז מהלא-מחוסנים, שייחשפו לנגיף, יידבקו. הוריו של א' הסבירו שחיסנו את ילדיהם הגדולים יותר במסגרת חיסוני השגרה, אך עם הילדים הצעירים המצב היה שונה. "עם השנים איבדתי אמון במערכת, וגם שמעתי על דברים לא טובים שקרו כתוצאה מחיסונים", אמרה האם. לדבריה, האמון נפגע במיוחד מאז תקופת הקורונה.
כעת, לאחר רגעי האימה שחוו בשבועות האחרונים, הם מצטערים על שלא חיסנו את הילדים בזמן: "אנחנו מתחרטים על כך. בוודאי שאם היינו יודעים כמה קשה ומסוכנת המחלה, היינו מחסנים".
אחרי שא' התעורר והחל לנשום בכוחות עצמו הוא הועבר למחלקת שיקום ילדים במרכז שיקום הלמסלי שבמרכז רפואי צפון (פוריה). ד"ר האשם ח'ליפה מנהל המחלקה סיפר שמלבד הקושי בתנועה, סבל א' גם מהיפוטוניה בגופו, מתח שרירים נמוך - מצב שיכול להתבטא בין השאר בקושי לשמור על יציבות, ובחולשת שרירים כללית, וכן מעצבנות גופנית, ללא יכולת לתקשר כלל.
לאחר כשבועיים במרכז השיקום, חל שיפור משמעותי במצבו. "הוא מרגיש הרבה יותר טוב, מתקשר, מחייך, מזיז את הידיים, חזר לאכול טוב, ואפילו התחיל ללכת", תיארה האם בהתרגשות. לדברי ד"ר ח'ליפה יידרשו לא' עוד כחודשיים של שיקום, אך הוא צופה עוד שיפור רב.
