• עדן גולן – אמן
הסינגל החדש של עדן גולן מתחיל כמו טראק האוס מהסבנטיז ונמשך עם קרחנה בטעם וודקה-רד בול. זה אולי לא הכי מקורי ובטח לא שיר משנה חיים, אבל בשביל לדפוק את הראש על הרחבה במקום בתוך הקיר זה מספיק טוב.
• ג'ימבו ג'יי – 100
כרגיל, ג'ימבו ג'יי לא בורח מהמציאות אלא קופץ ראש לתוכה, והתיאור שלו את החיים בנגב המערבי לאחר הטראומה של 7 באוקטובר נוגע ללב וגם שובר אותו. גם בזכות ההפקה של איציק פצצתי, זהו ספתח מצוין לקראת האלבום הבא של אחד היוצרים החדים בישראל.
• מאי ספדיה – בואי יפה
חוץ מהיותה יוצרת פופ מוכשרת עם קול חזק, מאי ספדיה היא גם מפיקה מוזיקלית, טריטוריה שעדיין נחשבת גברית למדי בכל העולם, ובוודאי בישראל. ב"בואי יפה" היא מדגימה מיומנות מרשימה במלאכה הזאת, והופכת את השיר ממלודרמה גנרית למשהו קצת יותר חזק ומעורר.
• טוביאס ג'סו ג'וניור – Black Magic
בסופם של הרבה להיטים מהעשור האחרון נמצא טוביאס ג'סו ג'וניור, שהתגלגל כמעט במקרה למעמד פזמונאי הבית של אדל, דואה ליפה, ג'סטין ביבר ועוד רבים ורבות. אלא שהוא בכלל סינגר-סונגרייטר שהוציא אלבום מצוין לפני תשע שנים ומאז שקע בעבודה (ובכסף, מן הסתם). הקאמבק שלו מזכיר שהוא אולי לא ימלא אצטדיונים בעצמו, אבל יש לו לא מעט להציע.
• עולמי – מלחמה או שלא
סינגל הבכורה של עולמי בת ה-19 כבר זכה לתאוצה ויראלית בגרסה מוקדמת, אבל אפשר להמר שזה לא ייגמר שם: "מלחמה או שלא" הוא כל מה שיפה במוזיקה של אנשים שרק מתחילים את החיים והכל אצלם מרגש ומבלבל, מסעיר ומפחיד בו-זמנית. מלחמה או שלא, לאלבום המלא בהחלט כדאי לחכות.
