לפני שלושה חודשים נפל כטב"מ איראני ליד בניין המשרדים שבו שוכנת שגרירות ישראל במנאמה בירת בחריין, כך דווח בסוכנות הידיעות רויטרס ובאל-ג'זירה. נס גדול - איש מעובדי שגרירות ישראל לא נפגע. כדאי להזכיר: היחסים בין בחריין וישראל מוגדרים כ"מצויינים", הולכים ומתפתחים מאז כינון הסכמי אברהם ב-2020. המדינות מחזיקות "שגרירים מלאים", הדיפלומט הישראלי סמי רבל במנאמה ומקבילו, חאלד ג'לאהמה בתל-אביב. חלק גדול מהציבור בבחריין מפגין עניין גדול, עד היום, בהרחבת הקשרים העסקיים עם ישראל.
הרכב האוכלוסייה מוזר - הרוב המכריע באוכלוסייה בת ה-1.6 מיליון של בחריין, כשני שליש, הינם בני העדה השיעית. לא במקרה, שלטונות בחריין נמנעים מפרסום נתוני אמת עדכניים. המלך חמד בן עיסא הוא בן עדת המיעוט הסונית. ברחובות בחריין התנהלו לאחרונה הפגנות פתע פרועות לתמיכה במשטר האייתוללות באיראן. המפגינים לא היססו לגנות את חיסולו של חמינאי וקראו נגד ארמון המלוכה במנאמה.
מדובר בנסיכות הערבית היחידה שבה העזו בני המקום לצאת נגד השלטון, בעוד האיראנים מכוונים טילים וכטב"מים לא רק נגד בסיסים אמריקנים אלא בעיקר, נגד יעדים כלכליים בממלכה. 523 כטב"מים ו-190 טילים נפלו בשטח בחריין. הדיווחים הצביעו על אוכלוסייה מבוהלת, שכן אין בבחריין מקלטים או מקומות מחסה. האזרחים ירדו למגרשי חנייה תת קרקעיים או נדחסו לחדרים מאולתרים בבנייני ציבור. שניים נהרגו, עשרות נפצעו.
כבר שלושה חודשים מתנהל בבחריין מרדף סמוי נגד בני העדה השיעית. במרץ נשלחו שבעה תושבים מקומיים לתחנות מעצר ועקבותיהם נעלמו. כעבור שבועיים נעצרה קבוצה גדולה יותר, 20 מקומיים וחמישה אפגנים. באפריל עלו מדרגה כשנשללה אזרחותם של 69 אזרחים (כמובן, בני העדה השיעית), שלא ברור אם יגורשו או אם יצליחו להחזיר את מעמדם הישן.
באמצע השבוע שעבר, חלה התפתחות חמורה: שלטונות בחריין עצרו 41 אנשי דת מובילים - כמובן, בני העדה השיעית - ושלחו אותם לבתי הסוהר. אין ביקורים, אין מידע, רק האשמות שיוגשו נגדם בבית המשפט לביטחון המדינה, על קשר סמוי עם משמרות המהפכה באיראן.
שלוש מדינות עוקבות אחרי המהלך שנועד לנעוץ חץ אזהרה רעיל במיוחד בלב אוכלוסיית הרוב בממלכה. התובע הכללי נערך להציג בבית המשפט הוכחות חותכות לגבי הקשר עם איראן - כספים, נשק מוברח וחומרים מודפסים נגד המלך, בגלל קשריו ההדוקים מדי עם האמריקאים ועם ישראל. טהרן לא מסתירה את יעדיה, להביא לחיסולו של "הראשון בין שווים" ולפגיעה באוכלוסייה הסונית בממלכת בחריין.
בחריין ידועה בניירת המודיעינית כחצר הקדמית של ממלכת סעודיה. רק 20 דקות נסיעה במכונית על גשר המלך פהד מפרידות בין מנאמה לריאד. אם אתה אזרח מקומי, תיכנס למכונית, תציג תעודת זהות ו"אהלן ביכ" בצד השני של הגבול הלא מסומן. כשהייתי בבחריין, לרגע אחד התפתיתי להיכנס לרכבם של ידידיי, לחצות את הגבול, לערוך סיור בן כמה שעות ולחזור. אלא שהחשש שמישהו יעצור אותי "במקרה" הכניע את החלום הגדול. ראיתי מקרוב את המסוף מהצד הבחרייני, ונשארתי. שם, במשרד לא מסומן, נערכה בדיוק באותו הזמן עוד פגישה של בכירים ישראלים עם מקביליהם ממדינה זרה. הישראלים, למדתי, אוהבים את החשאיות של בחריין.
