זהר נחום, בן 73 מחדרה אובחן עם סרטן הוושט לפני כארבע שנים. הוא עבר ניתוח להסרת הוושט וקיבל טיפול ביולוגי, אולם כעבור שנה בלבד התבשר כי המחלה חזרה והתפשטה לאזורים נוספים בגופו.
בשנים האחרונות נאלצו בני הזוג לנסוע מחדרה לתל-אביב שוב ושוב לצורך בדיקת PET-CT שנועדה לקבוע את פרוטוקול הטיפול, מסע מתיש שהפך לשגרה למטופלים רבים המתגוררים באזור. "זה דרש קביעת תור זמן רב מראש, ולעיתים אפילו להיעזר בקשרים", מספרת אשתו של זהר, אורנה נחום, בשיחה עם "ידיעות אחרונות". "בשלבים הראשונים זהר בקושי עמד על הרגליים, ונאלצנו לנסוע איתו שני מלווים, כי הוא לא היה מסוגל להגיע בכוחות עצמו מהחניון אל בית החולים". "הנסיעות למרכז לוו תמיד במתח נפשי עצום", מוסיף זהר.
לדברי אורנה, "המרחקים, הטלטלה הזו להיות בדרכים בחוסר ודאות, במצב בריאותי מאוד מעורער, גבו מזהר מחיר פיזי ונפשי". בשבוע שעבר, בעיקר בזכות תרומות, ייסוריו של זהר קטנו משמעותית כשנחנך סוף-סוף מכון PET-CT חדש בבית החולים הלל יפה. "זה פשוט מפעל הפיס בשבילנו", אומר זהר. "עד עכשיו בין תל-אביב לחיפה, לאורך 100 ק"מ, לא היה שום מכשיר PET-CT, אנחנו היחידים כעת וזה אירוע מאוד משמעותי", אומר פרופ' מיקי דודקביץ, מנהל המרכז הרפואי הלל יפה.
בדיקת PET-CT משלבת בין רפואה גרעינית (PET) לבין שיטת דימות המבוססת על קרני רנטגן (CT), ומאפשרת יצירת תמונה מדויקת ומפורטת של איברים ורקמות בגוף. "הבדיקה מיועדת למגוון רחב של מחלות", מסביר ד"ר איליה רייזברג, מנהל רפואה גרעינית בבית החולים הלל יפה. "תחום האונקולוגיה מהווה את עיקר השימוש, אך הבדיקה מיועדת גם להערכת מחלות ניווניות של המוח כמו אלצהיימר ופרקינסון, לזיהוי תהליכים דלקתיים כגון דלקת כלי דם, ואף לאיתור מקור זיהום בגוף".
בישראל ישנם בסך הכל עשרים מכשירי PET-CT, כאשר מספר המכשירים מוגבל בתקנות בריאות העם (מכשירים רפואיים מיוחדים), תשנ"ד-1994. את האישור הפורמלי קיבל בית החולים רק לפני כשנתיים, אז החל מסע אחר גיוס תרומות, ובינתיים נדרשו החולים לנסוע מרחקים ארוכים לבתי חולים אחרים. "הפרוטוקול הטיפולי בחולים אונקולוגיים מסתמך על המעקב הזה של הבדיקה, כשהמעקב לא נעשה בצורה סדירה, או מאחרים באבחון, זה בהחלט פוגע באיכות הטיפול", אומר פרופ' דודקביץ.
המכון החדש משתרע על פני כ-540 מ"ר וכולל מכשיר PET-CT מהמתקדמים בעולם והוא הוקם בהשקעה של כ-28 מיליוני שקלים שהגיעו מתרומות - בראשן, תרומה של הקרן ע"ש ליאונה והארי הלמסלי לבינוי המכון, אשר ייקרא על שמה, לצד תרומתם הנדיבה של הקרן לידידות ומשפחות קושיצקי וגיטלר אשר מימנו את רכישת המכשיר. תרומות נדיבות נוספות ניתנו על ידי קרן אדליס, עמותת ידידי המרכז הרפואי השותפים לקידום ופיתוח בית החולים ותורמים נוספים.
לאורך השנים תקציבי הפיתוח הדלים במערכת הבריאות אילצו את בתי החולים להישען על תרומות מהארץ ומהעולם לצורך בינוי והתרחבות, מנגנון שהפך לחלק מרכזי בפעילותה של מערכת הבריאות הישראלית. "מדובר במנגנון שיסודו בליקוי", אומר פרופ' ארנון אפק, מנהל מכון גרטנר במרכז הרפואי שיבא, דיקן בית הספר דינה רקנאטי לרפואה באוניברסיטת רייכמן, לשעבר מנכ"ל משרד הבריאות ויו"ר איגוד מנהלי בתי החולים, בשיחה עם "ידיעות אחרונות". "אי-אפשר לבוא ולומר 'תראו איזו מערכת בריאות מצטיינת, מודרנית ומתקדמת יש לנו', כשבסופו של דבר היא נשענת בצורה מאוד מרכזית על תרומות".
מאחר שסכומי התרומות לרוב אינם מכסים את מלוא עלות הפרויקטים, פועל מנגנון של מאצ'ינג (מימון תואם), שבמסגרתו משרד הבריאות משלים את התקציב בהתאם להיקף התרומה. "זה לא הגיוני שמנהל בית חולים ייבחן על כמה כסף הוא מגייס, הוא צריך להיבחן על איך הוא מנהל טוב או לא, שביעות הרצון של המטופלים, קדמה טכנולוגית, על בסיס תקציבי מדינה", מדגיש פרופ' אפק. "כשהתרומות יפחתו באופן משמעותי, או כשיפסיקו לתרום, יבינו שהמדינה חייבת להיכנס לעומק ולספק תקציבי פיתוח למערכת הבריאות, כי זו חובתה בדיוק כמו תקצוב הפעילות השוטפת".
