אני אוהב חומוס ואני נוטה לא להילחם בעצמי בנושא. אם כבר חולשה, אז לפחות שתהיה בריאה. לחזור לחומוסיות שכבר סקרתי? זו אפילו לא אופציה במצבי. אני לא יכול לבזבז את התיאבון שלי על הנאה חוזרת, למרות שקרה כבר שבזבזתי את התיאבון על חומוסיות נוראיות. במקרים כאלה אני פשוט מחליט לא לכתוב עליהן, ובמקרים נדירים יותר – פשוט להזהיר.
לפני שלוש שנים בערך אכלתי ב"חומוס בדוסה" במיקום הקודם שלהם. כבר אז זה היה נראה לי כמו מקום שמבין עניין: מלצרית מעולה וקבועה שיודעת את העבודה בעיניים עצומות, וחומוס מורכב בטעמו ועדין בו-זמנית, עם עומק אמיתי של איזון. טחינה מעולה ומורגשת במינון מדויק, וגרגירים שהפסיקו לבשל אותם ברגע הנכון. יחד איתם הוגש פול מעולה, וגרגירים מוקפדים ולוהטים מעל וקצת בצד.
בסוף הארוחה ההיא הבנתי שהם בדיוק עוברים דירה. כששאלתי תוך כמה זמן המעבר, התשובה הייתה שבוע. אז חיכיתי עם הכתבה בהמתנה להזדמנות המתאימה. "חומוס בדוסה" עדיין נמצא באזור התעשייה הישן, אבל כעת הוא שוכן במבנה חדיש אבל עם אותן גזיות פתיליות גדולות וסירים ענקיים מעל הגז. הצצתי פנימה ונשמתי את הריח המהביל והמפיל של החומוס המבושל שהיתה לו ארומה מהפנטת. כן, עד כדי כך אני רומנטי בנוגע לחומוס שלי.
הזמנתי את אותה המנה בדיוק כמו בפעם הקודמת: חומוס-פול-גרגירים, בלי טחינה מעל. כשהצלחת הגיעה לשולחן, הכל מסביב נעלם. הורדתי את הראש פנימה כדי לנשום את החומוס, העברתי את המזלג אל כף היד, ויאללה – התחילה החפירה. קודם כל חומוס נקי, עם נגיעה של שמן זית מעולה מעל. הפול מעולה, מתובל, לא "מנומס" ועם אופי אמיתי, מוגש לוהט כמו שצריך ממש לצד החומוס. הבטתי בצלחת כאילו מדובר ביצירת אמנות, וזו באמת היתה יצירת אמנות של אוכל ששווה לכל כיס. ולכל הדואגים לשובע: להזכירכם, אני לא כותב על חומוסיות ללא מילוי חוזר, וגם כאן יש מילוי חוזר ובאהבה. ולחכמולוגים שביניכם – כאן זה נתניה. לא אוכלים בזוג מנה אחת ומבקשים תוספת. אל תנסו. תודה מראש.
• חומוס בדוסה. הקדר 4, אזור התעשייה הישן, נתניה. כשר
הנזק: 37 שקל למנת חומוס בצלחת
