ההופעות הראשונות של ד"ר אבישי בן חיים בערוץ 14 מלמדות משהו על האתגר הפוליטי-תקשורתי של ראש הממשלה בכלל והליכוד בפרט לקראת הבחירות. בעוד שרוב התקשורת הביקורתית נוטה להסתכל על ה"ביביסטים" כמקשה אחת (ולהפריד אותם מה"ימין"), בן חיים מדגים שגם בתוך התנועה קיימים לפחות שני זרמים. ההבדל ביניהם הוא לא אידיאולוגי – ממילא הם תומכים נלהבים בנוזליות של בנימין נתניהו – אבל הוא נוגע לסוגייה לא פחות חשובה: הלהט המהפכני.
בדיוק מה שנתניהו צריך. בן חיים
(ללא)
בערוץ 14, לדוגמה, שולט האגף המיליטנטי: זה שרוצה להשליך את היועצת המשפטית לכלא, להדיח את הרמטכ"ל כל שני וחמישי, להשפיל את נשיא בית המשפט העליון ולהחליק (שלא לומר לעודד) התנהלות בריונית בכל זירה, מהכנסת ועד הרחוב. ח"כ טלי גוטליב מייצגת נאמנה את האגף הזה בליכוד ולכן היא אחת המרואיינות הכי פופולריות בערוץ, שנעזר בה כדי להמריץ את נתניהו לנקוט בצעדים כמה שיותר אגרסיביים. במונחי פריימריז, ערוץ 14 שווה לגוטליב לפחות כמה שמחות של חברי מרכז.
בן חיים, לעומת זאת, מביט בנתניהו ועדיין רואה שם סמל ומופת של ממלכתיות ואיפוק, שכמובן מקדם את המהפכה אך עושה זאת כמעט בחוסר חשק. מפיו זה נשמע כאילו נתניהו הוא שילוב בין גורו בודהיסטי למלכה אליזבת ביכולות ההכלה, הבגרות והמתינות, והוא משלם על כך מחיר מכל הכיוונים: מול האופוזיציה והתקשורת שנוגסים בבשרו כתחביב מרושע אך הוא בתבונתו לא נכנע לפיתוי לשבור את הכלים; מול הימין הקיצוני שנתניהו כרת איתו ברית רק בגלל ה"חרם" שהוטל עליו; וגם מול האגף המיליטנטי בתנועה הביביסטית, שמנסה להשפיע עליו כדי שיהרוס את בשורת ה"פיוס" שנתניהו לכאורה חפץ בה.
בשלב זה נהוג לשפוך מילים על הגלקסיות שמפרידות בין התיאוריה למציאות, אבל זה גם חסר טעם וגם לא מעניין כמו המשמעות של המהלך עצמו. נחיתתו של נציג התפיסה הפסאודו-ממלכתית בלב המאפליה של הזרם המיליטנטי היא התפתחות בבועה הפרו-שלטונית, נוכח העובדה שגם נתניהו מוטרד מאוד מחוסר התלהבות ב"בייס" לקראת הבחירות (ע"ע הרצון להגדיל את מספר השריונים בליכוד). כמו שנתניהו צריך רשימה פחות מביכה, כך הוא זקוק לבן חיים כדי למרוח בדבש צופים וצופות שקצת התעייפו מגמיעת רעל. זוהי גם הזדמנות עבור ערוץ 14 לשווק חזות פחות תוקפנית – הן בסגנון והן באג'נדה - מבלי חלילה לקרוא תיגר על המנהיג ולפגוע ביעדים האסטרטגיים. בקיצור: יעקב ברדוגו יהיה השוטר הרע ובן חיים השוטר הטוב. אם זה יעבוד, אחרי הבחירות הצד השני יוכל לבחור מי מהם יניח עליו את האזיקים.
בקטנה
ב"שבע" של חדשות 12 הקדישו כמה דקות יפות לטענות של אלוף (במיל') טל רוסו בנוגע להתנהלות בלבנון, הברקס האמריקאי וכד', כולל ביקורת לפיה "הלהיט הפופוליסטי ביותר זה 'צריך לרוץ קדימה'". רק בסיום דיבר איתו גדעון אוקו על תמיכתו בגדי איזנקוט, אבל המגיש לא התעניין מה בדיוק איזנקוט היה עושה אחרת מול טראמפ והאם אמירה שלו כגון "בכל מקום שחיזבאללה פרוס צריך לפגוע בו ולא לקשור את הידיים של צה"ל" היא לא "להיט פופוליסטי". במקום, כמובן, אוקו התעניין האם רוסו יצטרף למפלגה. "אני עוזר לו הרבה, בטח יותר מח"כ", השיב רוסו. במקרה הזה, גם ל"שבע" ואוקו מגיע לפחות חלק מהקרדיט.
