כשמנקים את האבק הרב שהעונה הזאת פיזרה על הכדורסל הישראלי, בסוף אנחנו מקבלים בחצי הגמר בדיוק את אותן קבוצות שהיו כנראה מגיעות למעמד הזה גם בעונה רגילה, מה שנקרא ארבע הגדולות. הרצליה כמעט תמיד נמצאת בסביבה הזאת, העמק נתנו עונה גדולה, ראשל"צ עשתה ריצה נהדרת, אבל בסוף, בעונה שבה חולון מנוהלת טוב ויש לה תקציב סביר, אלה הפינאליסטיות.
אז מה צפוי לנו במגרש? הפערים בין הקו הקדמי של מכבי ת"א לזה של חולון אמורים להיות הגורם שיכריע. לחולון יש גבוה אחד מאסיבי ומוכשר, אדאמה סאנוגו, אבל הוא מוקף בפורוורדים קטנים יותר. בסגל נמצא גם עידן זלמנסון, אבל הוא משחק כמחליף של סאנוגו ולא ביחד איתו, כך שחולון משתמשת תמיד בחמישיות יחסית נמוכות. תיאורטית זה חיסרון, אך מול הרצליה המצב היה דומה והזריזות של חולון ניצחה את הסדרה.
מול מכבי זה עלול להיות קצת שונה, כי היא רגילה לשחק עם הרכבים של שני גבוהים אמיתיים. רומן סורקין יוצר בעיה אמיתית בשל יכולתו לקלוע שלשות. אם הוא ייצא החוצה ואיתו סאנוגו, לשחקן בעמדה 4 יהיה יתרון מתחת לסל על כל שומר. את הורד אולי אפשר יהיה להאט, אבל אם זה יהיה סנטוס האגרסיבי, הוא עלול לחגוג בצבע. מה עושים? אולי שמירה אזורית תעזור בחלק מהזמן. מנגד, לחולון יש המון גארדים ופורוורדים שיודעים לייצר נקודות, ומכבי תצטרך לשמור עליהם חזק מהפתיחה כדי ליצור אפקט הרתעה מנטלי.
הסדרה השנייה היא כמובן הנוצצת יותר. הפועל ת"א מגיעה ללא השחקן החשוב ביותר שלה, אלייז'ה בראיינט, ועדיין לא ברור אם אנטוניו בלייקני ודן אוטורו יהיו בסגל. עם זאת, בתקופה שבה הם נעדרו ג'ונתן מוטלי קיבל המון דקות וחזר להיות השחקן של השנה שעברה, ואסיליה מיציץ' נראה הרבה יותר טוב ומשוחרר כשהוא ליד ים מדר כמוביל הכדור העיקרי, והישראלים הורידו המון חלודה: מדר כמובן, אבל גם עוז בלייזר וגיא פלטין. תומר גינת צריך עוד זמן, אבל הוא כנראה ישתפר ממשחק למשחק. אם בלייקני יהיה כשיר, ואחרי שאיש ווינרייט הוחזר לסגל בעקבות כישלון הניסוי האומלל עם קיאנדרה קוק, זאת בעצם הקבוצה שזכתה ביורוקאפ.
ירושלים תציג כהרגלה את ג'ארד הארפר – שלהפועל ת"א אין מי שיעצור אותו, סביר שקאדין קרינגטון גם ייתן את תרומתו הקבועה, אבל היא תצטרך התעלות של עוד כמה שחקנים. מבחינה זאת, הכושר הטוב של ג'סטין סמית' הוא בשורה מצוינת – אם זה יימשך.
מדובר בשתי קבוצות חכמות, אגרסיביות, שלא נשברות, שמסוגלות לעשות קאמבקים בתוך המשחק, עם המון שחקנים טובים ומאצ'-אפים מרתקים בשלל עמדות. עם כל הכבוד ליורוליג, ויש כבוד, עכשיו מתחיל הכיף האמיתי.
