לרשימת אזורי היין העולמיים כמו קיאנטי, בורגון, שמפיין, בורדו, ריוחה ונאפה, נוסף כעת אזור יין מוכרז חדש: נגב. אכן, הנגב הישראלי קיבל הכרה רשמית כאזור יין בעל מורשת ואפיונים ייחודיים בני אלפי שנים.
הכרה זו מאשרת מסורת ייצור יין באזור המדברי, מהתקופה המקראית, לתוך התקופה הנבטית (המאה הרביעית לפנה"ס ועד המאה השנייה לספירה), כשפיתחו בערי הנגב הנבטו-ביזנטיות עבדת, שבטה וחלוצה מערכת חקלאות מדברית מרשימה לאגירת מים וגידלו גפנים שמהן הפיקו יין שיוצא לרחבי האימפריה הרומית-ביזנטית. המערכת כללה מחסנים, בריכות אגירה, ושימוש מדויק במי שיטפונות, לצד גיתות ציבוריות גדולות, טרסות מעובדות עם שרידי גפנים ושפע של קנקני יין.
בימים אלה, אחרי 2,000 שנה, מתחדש הקשר אל העבר הקדום עם ההכרה בנגב כאזור יין ייחודי, כשעשרות יקבים קטנים ומיוחדים צצים להם, כל אחד וסיפורו הייחודי.
בהם גל ורוני תושיה, שעובדים בחיוך רחב את אלוהים ואת האדמה שממנה הם מוציאים יין, שמן זית, ומטעים שמניבים נקטרינות ואפרסקים וחרובים ואגסים ותמרים ותפוחים, פירות הדר ועוד. משק תושיה נמצא בבאר מילכה, במפגש של נחל לבן עם נחל ניצנה, ואנחנו יושבים בלב מטע הזית שמולו נטועים הכרמים ולא רחוק מעבר לגבול מוצב מצרי מאויש בחיילים.
גל ורוני הכירו בחוג לקולנוע וטלוויזיה, עברו דרך סצנת המוזיקה האלקטרונית בברלין, ואת המשק האקולוגי-אורגני שלהם החליטו להקים לאחר שגל עבר התגלות בעקבות זרעי העגבניות שזרק מקערת הסלט לגינת הבית בדרום תל-אביב. כשעלה הפרי, גל ראה כי טוב.
"ואז הוא בא אליי ואומר לי שאנחנו צריכים לגדל את האוכל שלנו בעצמנו. הייתי אחרי לידה, ולא בפוקוס להבין מה הוא רוצה. אמרתי לו שאפשר ללכת לחנות האורגנית ולקנות ירקות", רוני צוחקת ונזכרת איך גל שיכנע אותה לעבור לגור ולהקים משק בסוף העולם.
"רוני הייתה אחרי לידה, ואני אחרי תשובה, וכשהגענו לכאן בשנת 2012 הכל היה דיונות של חול. אבל כשאתה נותן – האדמה מחזירה".
אז הם נטעו את הכרמים והמטעים, הפיקו תירוש לקידוש, שבזכותו זכה גל לכינוי "איש התירוש", אז הלך גל ללמוד להכין יין כדי להדביק את תנובת הענבים, ופתח גם את היקב.
"בשנת 2020 עשינו יין ראשון מקברנה סוביניון שגידלנו כאן בשטח והוא מיד זכה בתחרות בינלאומית. זיהינו את הפוטנציאל והגדלנו את הכרם", הוא מוביל אותנו במרכז המבקרים כשעל השולחן ראשונים תופסים את העין והחך זיתים מקומטי מראה בגודל של ענבים שחורים, שנכבשים כאן במלח. לכוסות נמזגים יינות שונים, ואנחנו אהבנו במיוחד את השנין בלאן המצוין, שהוא תולדה של שלושה בצירים מהכרם. שווה את מחירו – 90 שקלים לבקבוק - וגם את הנסיעה עד כאן.
ווייז: משק תושיה. בתיאום.
אבל גל ורוני הם רק עוד חוליה בשרשרת. עם התפתחות הצליינות הנוצרית חקלאות הגפן שיגשגה עוד, ובולט בתיעוד מותג יין מהנגב לאירופה: Vinum Gazetum (יינות עזה), על שם נמל עזה שממנו ייצאו אז את היין לרחבי הים התיכון. כיום, בעזרת טכנולוגיות חדשניות, כורמי האזור מחזירים עטרה ליושנה, כלומר גפן לגדולתה, תוך שהם נשענים על זמורות עתיקות של מורשת, ידע וזני ענבים ייחודיים לדרך היין המדברית - שמשתרעת כיום מקריית-גת שבצפון ועד לאילת שבדרום. למעלה מ-60 יקבים וכרמים מייצרים יחד למעלה ממיליון בקבוקים בשנה ונשענים, כמו אבותיהם, על הטרואר המדברי הייחודי שכולל הבדלי טמפרטורות משמעותיים בין יום לוהט ללילה קר, קרקע דלה במינרלים וכלכלת מים נוקשה.
ההיסטוריה המפתיעה של הנגב
"אין עוד אזור יין בעולם שבו הצטבר כל כך הרבה ידע מובחן על אודות יינות העבר, עם אפשרות לקשור בינם לבין איכויות הכרמים והיקבים המודרניים הפעילים כיום בנגב", אומר ד"ר שחר שילה, היסטוריון עתיר ידע המתמחה בדרכי המור והלבונה בנגב, וחובב יין מושבע שהוביל במשך שנים את פיתוח התיירות בנגב ומלווה היום את פועלה של קרן "מיראז' ישראל", המנווטת את המהלך להגדרת הנגב כמותג תיירות בינלאומי והגדרתו כאזור תיירות יין מוכר בעולם (השני בישראל, לאחר אזור יהודה).
בגן לאומי שבטה, אתר מורשת שפתוח בחינם ומומלץ להגיע אליו בליווי מדריכים שמכירים את ההיסטוריה של האזור, אנחנו מתוודעים לגדולתה של העיר הביזנטית המפוארת לזמנה. ד"ר שילה מסביר שמכאן ייצאו לעולם יינות שהופקו מזני ענבים מקומיים כמו סריקי, יעל ובאר שגידולם חודש כאן ממש לאחרונה, ושעליהם דיווחו היסטוריונים קדומים, שנתנו את היין הטוב בעולם בתקופה הרומית-ביזנטית. ואכן מרגש לראות את העלים הירוקים והרעננים על רקע העתיקות המדבריות שמעידות על החיים שתססו כאן, ולא רק מיין.
אנחנו פוסעים בגן הלאומי בין שרידי רחובות עתיקים, ובתי מגורים שקשתותיהם שנותרו על תילן נושאות כתובות, חותמות ורוזטות גם מהתקופה הביזנטית וגם מהתקופה הרומית ותחילת הנצרות; מהלכים בין מקווי ענק שנחפרו לאגירת מים, גיתות עתיקות לדריכת ענבים לצד בורות אגירה, בארות, שרידי כנסיות, אתרי טבילה ומסגד - ומבינים את היותנו גרגיר חול קטן ברצף הזמן.
אחרי שתעמדו ותדמיינו איך בכל השטח המדברי רחב הידיים היו נטועות גפנים ירוקות מניבות ענבי יין, תהיו מוכנים לפגוש, כפי שעשינו אנחנו, את ממשיכי הדרך, הייננים והחקלאים שמגדלים היום במדבר לא רק שנין בלאן, פטיט ורדו ומלבק שנחשבים למלכי היין של הנגב המודרני, אלא אפילו קברנה סוביניון צרפתי מפונק וריזלינג גרמני אציל, שלא הייתה להם ברירה אלא להכות שורשים בחזון של בן-גוריון.
מי שכאמור מובילה את ההתפתחות הזו היא קרן מיראז', שקברניטיה זיהו כבר בשנת 2020 את תחום היין בנגב כהזדמנות יוצאת דופן לצמיחה.
פלטפורמה לפיתוח הכלכלה
"הבנו שכאשר נאגד את היקבים המצוינים שפועלים כאן לכדי חזון אזורי משותף, נבנה אסטרטגיה שמסתכלת על היין לא רק כמוצר חקלאי, אלא כפלטפורמה לפיתוח כלכלי, תיירותי וקהילתי", אומרת מנכ"לית הקרן ניקול הוד-סטרו, שגייסה צוות מומחים מתחומי היין, התיירות, הפיתוח האזורי והמיתוג, בעזרתם נבנה חזון לפיתוח האזור. "הכרת האזור כאפלסיון (אזור יין) היא מבחינתנו המשך טבעי לתהליך שנועד לחזק הנגב כאזור יין ייחודי ברמה בינלאומית", היא מוסיפה.
"יין במינימום התערבות"
"אני סומך על הענבים שלי במאה אחוז", מכריז בועז דרייר, שיחד עם רינה רעייתו עשה עלייה מדרום-אפריקה במלחמת המפרץ. בני הזוג התיישבו בבאר מילכה, ובשנת 2012 הגשימו את חזונם לנטיעת כרם בדיונות של מדבר הנגב הקדום, 200 מטרים מעל פני הים. הבציר הראשון היה בקיץ 2016, "והיין מאז נעשה במינימום התערבות, בלי ריסוסים, כאשר כל מה שאני יכול לשלוט עליו זה זמן הבציר, חוץ מזה אני לא נוגע ביין", מכריז דרייר.
"כשהתחלתי, אמרו לי 'אל תעז לגדל קברנה סוביניון', אבל אני מצאתי את הדרך, אני מעמיס פי שניים פרי, כך שהקומה הראשונה של הענבים מעניקה צל לקומה השנייה, ויצרתי מיקרו-אקלים שמביא את הקברנה להבשלה פנולית מלאה (המעידה על מוכנות לבציר). עכשיו במסגרת הפרויקט של יין המורשת, הגיעו לכאן משלחות של כורמים וייננים לראות מה היהודי המשוגע עושה פה", צוחק בועז ומוזג את הקברנה סוביניון המעולה, עם גוף מלא ועשיר בטעמים כמו בספרי היין, ואז השנין בלאן הכתום-כתום הנהדר, שבכלל מומלץ ללגום עם הרבה קוביות קרח, כדרינק קיץ. במשק יש גם צימרים וישמחו לארח מתנדבים לעונת הבציר.
בווייז: יקב דרייר, בתיאום.
מהיקבים המובילים בישראל
ביקב רמת נגב המולה - מבקרים שמגיעים לסיור, חובבי יין שמעמיסים ארגזים שתכף יצאו מהמלאי, עובדים נמרצים ובלב חגיגת היין יושב אלון צדוק, ממפוני סיני, איש שיחה מרתק וידען גדול. הוא ורעייתו נירה הקימו בפתחת ניצנה יקב מסחרי משגשג, הנמנה כיום על היקבים המובילים בישראל ושאותו מנהלים בני הדור השני – יוגב וגלעד.
הכרמים הראשונים על שטח של עשרה דונם בצמוד לגבול מצרים ניטעו לפני כ-30 שנה, וכיום ברשותם 150 דונמים של קברנה, מרלו, שרדונה, סירה, שנין בלאן ופטי ורדו. היקב בנוי על איזון סביבתי, נטול ריסוס והדברה, ומייצר 420 אלף בקבוקים בשנה, בשש סדרות ברמות מחירים ויישון שונות. בלבנים, טעמנו ריזלינג רענן שהתאים את עצמו לקיץ הישראלי, וכן בלנד פרחוני ומחליק בגרון של שנין בלאן, שרדונה וסמיון. אם אתם מצליחים לשתות אדום בחום הזה, אל תוותרו על הגרנד פטי המצוין.
אחרי כל כך הרבה יין בחום המדבר הלוהט, מומלץ להישאר לישון בסביבה ולהתעורר לבוקר חרישי וציוצי הציפורים.
איפה לישון בסביבה?
זוגי ומפנק: "המצפה אירוח מדברי" בעזוז. שחף ואורי גבעון בנו את המתחם בעצמם, וחדרי האירוח יפהפיים, מבריקים מניקיון ומושקעים - מאוסף הרהיטים ועד הסדינים, הכריות, הנרות והעציצים, כולל אוסף כלי קרמיקה נהדר ששחף יוצרת וניתנים לרכישה (היא גם מעבירה סדנאות לאורחים). הכל מושקע, מטופח, ובעיקר – שקט. ארוחת הבוקר ביתית ומפנקת, אין טלוויזיה ואין WIFI וגם לא צריך. החל מ-900 שקלים ללילה. לפרטים: 0542224908.
למשפחות וחברים: חאן בארותיים. אגדת המדבר עופר הרטוב יצר מתחם אירוח אותנטי מדברי שכולל מתחמים מחומרים טבעיים בגדלים שונים, צמודי מקלחות ושירותים ציבוריים משותפים, עם תאים נפרדים ונוף פתוח. במרכז החאן מדורה גדולה שניתן לשבת סביבה, את הארוחות מקבלים במקום במסגרת אירוח אותנטי באוהל גדול או לאור הכוכבים שמנצנצים מהשמים באור יקרות. יושבים על כריות באוהל או על שולחנות בחוץ ואי-אפשר לבשל בעצמכם במקום. המחיר הוא 440 שקלים למבוגר, ילד מגיל שלוש עד 13: 240 שקלים. לפרטים: 086555788, מענה אנושי.
לפגוש את היקבים
היום ומחר אפשר לפגוש את יינות הנגב בחורשת היין של יינא בארסוף קדם, כאשר 16 יקבים מהנגב יציעו טעימות חופשיות של עשרות יינות.
לאורך החודש יתקיימו אירועים בהדרכת אנשי היין של הנגב ב"גריל רום" ירושלים, ב"משק" בבאר שבע, ב"ג'מה בר יין" ברעים וב"גפן בר יין" ביפו. כמו כן במסעדות, מעדניות וברי יין, בהם דבורה של איל שני, עילא של אפרת אנזל, בואו של תומר טל, הבסטה, ואחרים יגישו תפריטי ספיישל של יינות הנגב.
בגלל המצב כדאי לוודא מראש שהאירועים מתקיימים.
