דמיינו מצב שבו נתבעתם לדין בידי המדינה, והפרקליטים הגישו לבית המשפט תגובה שכללה עובדות שגויות. אף שהכללת העובדות השגויות לא הייתה באשמת הפרקליטות, הפרקליט אשר הציג בשוגג את העובדה לא ציין זאת במפורש בפני השופט, והסתפק בהשמטתה. זו אחת התלונות הכלולות בדוח השנתי של נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות (נת"ם) לשנת 2025, שיוגש היום לשר המשפטים יריב לוין וליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה.
הדוח, שיימסר בידי הנציב השופט בדימוס פרופ' מנחם פינקלשטיין, כולל פירוט נרחב של עיקרי התלונות שהתקבלו בנציבות במהלך השנה החולפת ביחס לתובעי המדינה. הנציבות טיפלה בשנת 2025 ב-270 תלונות, מתוכן כ-24% נמצאו מוצדקות. 114 מהתלונות שהוגשו (כ-44%) נגעו לפרקליטות.
בין התלונות שנמצאו מוצדקות ישנם כמה סיפורים קשים במיוחד: בדוח מתואר מקרה של מכתבים ששלחה מח"ש למשפחתו של חייל מילואים שנהרג מאש כוחותינו, באופן לא רגיש וללא כל מילות נחמה למשפחה. באחד המכתבים הייתה פנייה ישירה אל המנוח (!) כנמען - וניסוח המכתב כאילו המנוח התלונן על אירוע הריגתו.
הנציב ציין בהחלטתו כי הדברים צורמים ומכאיבים לקריאה, אף למי שאינו בן משפחתו של המנוח, וכי המכתב שנשלח למשפחת המנוח הוא אירוע מצער ומכאיב שלא היה צריך להתרחש.
במקרה אחר, נפלה שרשרת פגמים בטיפול הפרקליטות בתיק בעניינם של קטינים הובילה, בין היתר, להימשכות הטיפול בתיק זמן רב ללא הצדקה ממשית, ואף לאפשרות לפגיעה באופק שירותו הצבאי של אחד הקטינים המעורבים, אשר בסופו של דבר התיק נגדו נסגר.
פנייה חריגה נוספת הצביעה על שורה ארוכה של תקלות שהביאו לכך שרישומו הפלילי של אדם נותר שגוי במשך למעלה מעשור, על המשמעויות הנלוות לכך, חרף פניותיה הרבות של באת כוחו לגורמים שונים במשטרת ישראל. הנציב עמד בהחלטתו על החשיבות בקיומו של מרשם פלילי מדויק ואמין, שהוא בעל מעמד וכוח ראייתי ממדרגה ראשונה.
בנוסף, הוזכרה החלטת היועצת המשפטית לממשלה שלא לפתוח בחקירה נגד שופט העליון ח'אלד כבוב, שלפי הנציב לא נומקה כראוי, כשלדבריו מהתייחסותה עולה חוסר שוויון בין אזרח המגיש תלונה "רגילה" לאזרח המגיש תלונה על שופט.
