העימות הצבאי שהתחדש ביום ראשון בלילה בין ישראל לאיראן שלח גלי הדף מיידיים שפגעו גם בכלכלה. האירוע הדרמטי חשף פעם נוספת את פגיעותו של המשק. מביטולי טיסות, דרך הכרזת החות'ים על מצור ימי מחודש בבאב אל-מנדב, ועד לשינוי קיצוני בהרגלי הצריכה של הציבור הישראלי שנכנס למצב המתנה. בשעות אחר הצהריים אתמול החלו להתקבל איתותים על אפשרות להפסקת אש – שהובילו לרגיעה זמנית בשווקים ולמחיקת רוב ירידות השערים בבורסה לניירות ערך בתל-אביב.
1. הסחר העולמי: החות'ים שוב מאיימים
בעקבות חידוש העימות, הזרוע הצבאית של המורדים החות'ים בתימן הזדרזה להכריז על חידוש המצור הימי על ישראל ועל סגירה מוחלטת של מצר באב אל-מנדב בפני שיט ישראלי או כלי שיט בבעלות ישראלית.
עבור המשק הישראלי מדובר בחזרה לתסריט מוכר. מצר באב אל-מנדב, המהווה את שער הכניסה הדרומי לתעלת סואץ, מרכז בשגרה כ-12% מהסחר העולמי ורבע מתנועת המכולות הגלובלית. בעוד שהמצור הקודם הוביל להסטת אוניות למסלול עוקף אפריקה דרך כף התקווה הטובה – מהלך שהאריך את ההפלגות בכ-20 יום, ייקר את עלויות השינוע והקפיץ את פרמיות הביטוח במאות אלפי דולרים – ענף הספנות הבינלאומי כבר הסתגל מבנית להיעדרות מים סוף.
הסכנה האמיתית כעת אינה טמונה רק בים האדום, אלא בשילובו של צוואר בקבוק נוסף: מצר הורמוז, הסגור לחלוטין לתנועה מזה כשלושה חודשים על רקע העימות האזורי.
חסימת הורמוז כבר הקפיצה בשלבים מסוימים את חבית הנפט לרף של 120 דולר (כעת נסחר הנפט סביב כ-90 דולר), תוך שהיא משתקת את שוק האנרגיה המפרצי. מאז חסימת הורמוז, העבירה ערב הסעודית מיליוני חביות נפט ביום דרך צינורות לים האדום ומשם דרך באב אל-מנדב. המצור החות'י הנוכחי מאיים אפוא לחנוק גם את נתיב הנפט החלופי הזה. עבור סחר החוץ הישראלי, ההשפעה הישירה היא מוגבלת, שכן מרבית הסחר עובר דרך נמלי חיפה ואשדוד שבים התיכון. הנפגע העיקרי הוא נמל אילת, שפעילותו דעכה לחלוטין עוד ב-2025 המבחן הריאלי בשבועות הקרובים יהיה האם האיומים החות'יים יתורגמו לתקיפות פיזיות בפועל של ספינות בשטח.
2. הדולר עלה בחדות ואז חזר לרדת
בזירת המטבע החוץ חוו המשקיעים רכבת הרים של ממש. עם תחילת מתקפת הטילים בלילה, זינק שער הדולר בחדות ונשק לרף של 3 שקלים לדולר. עם זאת, בשעות אחר הצהריים, לאחר הודעתה של איראן על הפסקת תקיפות הגומלין והאיתותים על הפסקת אש קרובה, נרגעו הביקושים והשקל השלים קאמבק מרשים: הדולר חזר להיסחר סביב רמה של 2.91 שקלים – רמה הדומה לשער היציג שנקבע ביום שישי האחרון.
רמת שער חליפין הנמוכה נובעת משילוב של שלושה גורמים מרכזיים: הסלמה ביטחונית מתמשכת, זעזועים בסקטור הטכנולוגיה העולמי, ופעילות אקטיבית של בנק ישראל. הכלכלן אמיר כהנוביץ' אמר אתמול: "השקל נותר חזק לאורך תקופות הלחימה בלבנון ובאיראן, כך שקשה לייחס את היחלשותו הרגעית רק להסלמה. הרגישות הגבוהה ביותר של השקל מגיעה דווקא מסקטור הטכנולוגיה העולמי, שם נרשמו לאחרונה מימושים חדים, במיוחד בירידות השערים שנרשמו בסוף השבוע בוול סטריט ובראשן מניות סקטור השבבים". המימושים הללו בארה"ב הגיעו בעקבות דוח תעסוקה אמריקאי חזק מהצפוי, אשר הצית מחדש את החששות מפני סביבת ריבית גבוהה והערכות שווי מופרזות.
מנגד, יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים, מדגיש כי הפעולות האחרונות של בנק ישראל – שכללו הפחתות ריבית ורכישות מאסיביות של מט"ח כדי להגן על היצואנים ותעשיית ההייטק – הן אלו שדחפו לפיחות קל. "המגמה הגלובלית של התחזקות הדולר, לצד נתוני התעסוקה בארה"ב וההערכה כי ריבית הפד עשויה לעלות בחצי השני של השנה, עדיין תומכים בטווח הבינוני בעודפי ביקוש לדולר ובשאיפה שלו לכיוון רמת ה-3 שקלים", דברי פריימן.
גם הבורסה בת"א התחילה את היום עם ירידות שערים ואחר כך התרחש מהפך במסחר. הירידות החדות נבלמו ויום המסחר הסתיים אפילו בעליות שערים בחלק מהמדדים. מדד ת"א 35 עלה בסופו של היום ב-0.3%, אך מדד ת"א 90 ירד ב-1.1% מדד הפיננסים עלה ב-1.3% ומדד הבנקים עלה בסוף היום ב-0.9%. מדד הביטוח שירד בתחילה ב-4%, סיים בעלייה של 2%.
3. צריכה מקומית: הלם בלילה, התאוששות ביום
הלחימה אתמול השפיעה על נתוני הצריכה במשק. מנתוני שבא בין השעות 8:00 עד 17:00 אתמול נרשמה ירידה של 23.4% בהוצאות של הישראלים בכרטיסי חיוב לעומת יום שני בשבוע שעבר. הנתונים קיבלו חיזוק גם בנתוני חברת הפינטק Hyp, המנתחת ומעבדת מיליוני עסקאות בכרטיסי אשראי. מיד עם תחילת ירי הטילים שלשום בלילה נרשם קפאון מיידי בפעילות הצרכנית עם צניחה חדה של כ-83% בכמות העסקאות בתוך דקות ספורות. לאורך הלילה כולו הפעילות הצרכנית נותרה נמוכה בכ-60% מהממוצע.
הבוקר אתמול נפתח אף הוא עם ירידה של כ-30% בפעילות בממוצע. עם זאת, ככל שחלפו השעות הירידה נבלמה ואחר הצהרים הירידה בצריכה עמדה על 10% עד 15% בלבד בהשוואה לימי שגרה. אייל שמעוני, מנכ"ל Hyp, אמר: "הציבור פעל על פי דפוס מוכר היטב של מצבי חירום – צמצום אגרסיבי של הוצאות שאינן חיוניות, והפניית עיקר המשאבים הכספיים והקשב להצטיידות, מזון ומוצרים בסיסיים במרכולים ובאינטרנט. בשעות האחרונות אנו עדים לבלימה מוחלטת של המגמה השלילית, והמשק הישראלי חוזר לתפקד קרוב ככל הניתן לקצב הרגיל".
4. תעופה: הביטולים חזרו לנתב"ג
משרד התחבורה קיים לאורך היום הערכות מצב דחופות, כשהצעד המרכזי שנשקל לאורך היום הוא הגבלת מספר הנוסעים והעובדים השוהים בו-זמנית בטרמינל ל-2,500 בני אדם לכל היותר. אולם אחר הצהרים הוחלט להשאיר את המרחב האווירי פתוח ולהפעיל את נתב"ג כרגיל. זה כמובן לא מנע את גל ביטולי הטיסות מצד חברות התעופה הזרות. טיסת ענקית הלואו-קוסט וויזאייר (Wizz Air), שהייתה בדרכה מוורשה לתל-אביב, הוסטה כבר בשעות הבוקר לנחיתה בלרנקה. בהמשך הודיעה החברה על השעיה מוחלטת של טיסותיה לישראל וממנה לימים שני ושלישי (8 ו-9 ביוני), תוך שאיפה לחזור לפעילות ב-10 ביוני, בכפוף להערכות המצב.
אליה הצטרפו חברת אוסטריאן איירליינס שביטלה את טיסותיה לישראל וממנה עד ה12 ביוני 2026 (כולל), לוט (LOT) הפולנית שביטלה את טיסותיה ליומיים הקרובים, אזרבייג'ן איירליינס, וחברת גיאורגיאן איירווייז שהודיעה על צעד קיצוני של הארכת ביטול טיסותיה לישראל עד לחודש אוגוסט הקרוב.
כדי להתמודד עם המשבר, חברות התעופה הישראליות מיהרו להציג מדיניות מסחרית גמישה. חברת אל על הודיעה על הקלות לנוסעים המחזיקים בכרטיסים ליציאות עד ל-13 ביוני, במסגרתן ניתן לקבל שובר זיכוי מלא או לשנות את מועד הטיסה ללא דמי שינוי והפרשי מחירים (עד לתאריך זה, ולאותו היעד). חברת אייר חיפה, שהדגישה כי טיסותיה מתקיימות כסדרן, אפשרה לנוסעים הממריאים עד יום שלישי לבטל את הזמנתם ולקבל קרדיט למימוש עתידי (בתוקף לשנתיים) עד ארבע שעות בלבד לפני מועד ההמראה המתוכנן (במקום 24 שעות כמקובל). במקביל, חברת ארקיע הודיעה על החזרת מבצע "ביטול חינם" (עד 48 שעות לפני הטיסה מכל סיבה שהיא), שיחול על כל ההזמנות החדשות שיבוצעו עד ל-30 ביוני, עבור טיסות היוצאות עד לסוף חודש אוקטובר 2026, כולל החלה רטרואקטיבית על מי שרכשו כרטיסים במבצע המוקדם של ה-1 במאי.
עו"ד אהוד פאי, מומחה לדיני תעופה, הבהיר אתמול כי על פי חוק שירותי תעופה ("חוק טיבי"), חברת תעופה המבטלת טיסה מחויבת להציע לנוסע בחירה בין כרטיס טיסה חלופי לבין החזר כספי מלא. "עם זאת", מסייג עו"ד פאי, "בכל הנוגע לפיצוי כספי נוסף מעבר להחזר הריאלי, החוק פוטר את חברות התעופה מתשלום אם הביטול נגרם כתוצאה מ'נסיבות מיוחדות' שאינן בשליטתן, דוגמת מצב ביטחוני חריג. למרות זאת, החברה עדיין מחויבת לספק שירותי סיוע לנוסעים שנתקעו בחו"ל, כולל לינה בבית מלון, ארוחות ושירותי תקשורת עד למועד הטיסה החלופית".
