בכל הקשור לקצב הילודה, מפתיע שאין כאן יותר מוזיקאים שמוציאים אלבומי ילדים. בשבוע שעבר הנתון הזה השתנה קצת, עם "ילדי השטח", אלבום הילדים המפתיע של פאר טסי.
על הכישרון של טסי לייצר להיטים בשרשרת – כמו גם על קצב העבודה הגבוה שלו – אין ויכוח. אבל הנסיקה שלו מאז שהוציא את מה שהפך במהרה לפרק הראשון בסדרת אלבומי "רדיו שטח" לפני ארבע שנים, עדיין מפתיעה.
אפשר להניח שיש די הרבה ילדים בישראל שמקשיבים גם ככה לשירים הרגילים של טסי, אבל עכשיו – ביחד עם גלעד "מרקו" מרקוביץ', איתן דרמון ואחרים – הוא החליט לפנות אליהם באופן ישיר. הלחנים של רבים מ-14 השירים כאן, כמו גם ההפקה שנעה בין הצד הרגוע (למשל "למה זמרים ערים בלילה") למרים ("בוקר טוב" הכיפי ו"מכונית על שלט" עם הגיטרות סטייל יהודה קיסר), עובדים טוב.
למרות שחלק מהטקסטים סובלים מבנאליות — נגיד "זה היה שבוע טוב / אבל מעייף / תכף היא תבוא לפה / כיף לי איזה כיף" ב"קבלת שבת" או "דובדבן דובוני ודובון דובדבן / התווכחו ביניהם מי גדול מי קטן" ב"הסלט הכי גדול בעולם" – ערכת ההפעלה שטסי מציע לגננת יכולה להתאים לכמעט כל יום בשנה.
כל אלבום ילדים עברי חדש מושווה באופן אוטומטי ל"הכבש השישה עשר", וגם "ילדי השטח" – הכולל בין היתר שיר בשם "הגן הנעול" – לא יכול לברוח מההקבלה. לא בטוח שהוא יהפוך לקלאסיקה שעליה יגדלו גם הדורות הבאים, אבל לפחות עבור הנוכחי הוא עושה עבודה לא רעה בכלל. לא בטוח שהוא יהפוך לקלאסיקה שעליה יגדלו גם הדורות הבאים, אבל לפחות עבור הנוכחי הוא עושה עבודה לא רעה בכלל.
