שיעור העובדים שצפויים להגיע לחופש הגדול ביולי-אוגוסט בלי יתרה צבורה של ימי חופשה עומד על 52% — כך עולה מנתוני בדיקת חברת "עוקץ מערכות", המבוססים על ניתוח תלושי שכר של 9,874 עובדים.
ההנחיות של פיקוד העורף, המתירות פתיחת עסקים רק בכפוף למרחב מוגן תקני, הותירו שלשום מאות אלפי עובדים בבתיהם. לצד זאת, עובדים רבים שמקום עבודתם ממוגן בחרו בכל זאת להישאר בבית בשל השבתת מסגרות החינוך וכדי להשגיח על ילדיהם בשעת החירום. מאחר שהיעדרות בנסיבות אלו אינה מזכה לרוב בשכר, העובדים נאלצים לבחור בין שתי חלופות בעייתיות למניעת פגיעה מיידית בהכנסתם: ניצול ימי חופשה צבורים, או במקרה בו מכסתם מוצתה — ניסיון להגיע להסכמה עם המעסיק על כניסה ליתרה שלילית או העמקתה.
יתרת חופשה שלילית היא למעשה סוג של הלוואה שמעמיד המעסיק לעובד. את ההלוואה הזו אמור העובד להחזיר באחת משתי דרכים: באמצעות קיזוז מול ימי חופשה שיצבור בעתיד, או אם יחסי העבודה מסתיימים בטרם נסגרה היתרה, באמצעות החזר כספי בפועל שמנוכה ממנו במסגרת גמר החשבון.
העיתוי הנוכחי בו ההורים נאלצו להיעדר מעבודתם עלול להיות בעייתי, זאת מאחר ואנו מצויים בפתחו של החופש הגדול - תקופת השיא של לוח החופשות, ובפרט עבור הורים הנזקקים לימים אלו כפתרון השגחה לילדיהם.
נתוני "עוקץ מערכות" חושפים כי 44% מהעובדים נכנסו ל"אוברדראפט" של ימי חופשה כבר במהלך מבצע "שאגת הארי". לאור נתון זה, ובעקבות יום ההיעדרות שלשום, מספר העובדים שיגיעו לחופש הגדול בלי יתרה צבורה של ימי חופשה עומד על 52%.
נכון לעכשיו, טרם הובהר כיצד תפצה המדינה את העובדים אשר לא הגיעו למקום עבודתם ביום שני בעקבות הנחיות פיקוד העורף. לדברי חיים מולכו, מנכ"ל חברת עוקץ מערכות, שמספקת פתרונות טכנולוגיים מתקדמים לניהול עובדים, סביר להניח כי בשל העובדה שמדובר ביום היעדרות אחד בלבד, העובדים ייאלצו לספוג זאת.
עוד עולה מבדיקת נתוני העובדים שנעדרו מעבודתם בעקבות מבצע "שאגת הארי" ונותרו ללא מכסת ימי חופשה כי 18% מהם נכנסו ליתרה שלילית בהסכמת המעסיק כדי למנוע פגיעה בשכרם; 14% קיבלו לפנים משורת הדין תשלום עבור יום היעדרות בודד ואת היתר ספגו על חשבונם; ואילו 12% ספגו קיזוז שכר מלא בגין כל ימי ההיעדרות.
האם תפצה המדינה את העובדים אשר לא הגיעו לעבודה ביום שני? סביר להניח כי בגלל שמדובר ביום היעדרות אחד בלבד, העובדים ייאלצו לספוג זאת
