למרות שלא רבים התלהבו מהרעיון של כוכב הריאליטי לשעבר ספנסר פראט הרפובליקני כראש העיר לוס-אנג’לס, היו מי שהעדיפו אותו על פני קארן באס, ראש העיר המכהנת מהמפלגה הדמוקרטית, או ניתיה ראמאן, חברת מועצת העיר הפרוגרסיבית. כעת, כשהוא כבר לא יעפיל לסבב הבחירות השני - הקהילה היהודית מודאגת מאוד ממי שתיבחר במקומו.
אלא שלפראט לא הועיל קמפיין בחירות אגרסיבי, שכלל פרסומות משעשעות שהאשימו בעיקר את באס בשריפות שכילו את שכונת היוקרה פסיפיק פליסיידס, כולל את ביתו. בסופו של דבר, עבור תושבי לוס-אנג'לס כוכב הסדרה The Hills נתפס כחסר ניסיון, ובנוסף גם כרפובליקני — משהו שלא מחליק טוב בגרון לתושבי העיר הדמוקרטים ברובם.
ראמאן, שהצטרפה למרוץ ברגע האחרון, מציגה קו סוציאליסטי המזכיר בעמדותיו את זוהראן ממדאני. היא נבחרה למועצה בתמיכת הסוציאליסטים הדמוקרטים של אמריקה, והבחירות שייערכו בנובמבר יבחנו האם תושבי העיר מעוניינים לנוע שמאלה או שהשמאל הזה קיצוני מדי עבורם.
לאחר מתקפת 7 באוקטובר פירסמה ראמאן, הודעה בה הביעה הזדהות עם הקהילות הישראליות והיהודיות בעיר, גינתה את האלימות של חמאס והביעה תפילה לסיום שקט של הסכסוך, אך בחודש מאי 2026 היא עוררה סערה כאשר אמרה בראיון כי לדעתה ישראל מבצעת רצח עם וכי מדובר ב"מדינת אפרטהייד". עמדה זו הובילה לתגובה חריפה בקרב רבים מהמצביעים היהודים ותומכי ישראל ברחבי לוס-אנג'לס.
דבריה העמיקו את המתיחות בין ראמאן לבין ארגונים דמוקרטיים פרו-ישראליים, בהם "דמוקרטים למען ישראל — לוס-אנג'לס", שהפך בשנים האחרונות לגורם משפיע בפוליטיקה המקומית.
עם זאת, נראה כי סוגיית הקול היהודי אינה עומדת במרכז קמפיין הבחירות שלה. ראמאן מדגישה נושאים אחרים המטרידים את התושבים, יוקר המחיה, שכר הדירה הגבוה ומשבר חסרי הבית: "אם אתם מתוסכלים מהסטטוס קוו השבור כמוני, אני מקווה שתצטרפו לתנועה שלנו לבניית עיר שעובדת עבור כולם", אמרה ראמאן. "במשך זמן רב מדי העירייה העניקה עדיפות לבעלי כוח שמממנים קמפיינים, בעוד העובדים משלמים את המחיר בשכר דירה גבוה, שירותים מדולדלים ועיר שהפסיקה לעבוד עבורם".
גם ממדאני פיזר הבטחות רבות שלא התממשו, כמו למשל תחבורה ציבורית בחינם, וספק אם ראמאן תממש אפילו חלק מהבטחותיה. גם באס הבטיחה רבות במרוץ הראשון שלה, אך בעיית חסרי הבית בלוס-אנג'לס עודה מהחמורות בארה"ב.
בסופו של דבר, עבור לא מעט מצביעים, הבחירה בראמן אינה נובעת מהתלהבות אלא מהיעדר אלטרנטיבה — כשפראט ובאס אינם נתפסים כאפשרות סבירה, היא הופכת לברירת המחדל.
