כשתערובת אסקוט התפרקה לאחר האלבום הראשון, הבסיסט שלה, עמיר "ג'נגו" רוסיאנו, חשב מה הוא יעשה עכשיו. כשחברה שאלה אותו מה התוכניות שלו לעתיד הוא זרק לה, "להוציא עשרה אלבומי סולו". קצת יותר משלושים שנה אחרי, המשימה הושלמה עם האלבום "30 לילות רצוף".
כמי שהחל את דרכו בטריו, ולאחר פירוקו הקים שלישייה משובחת נוספת שנשאה את שמו, ג'נגו תמיד יצר מוזיקה שנעה בין רוק גיטרות לאינדי רך יותר, תוך נטייה למינימליזם. גם בשמונת השירים המאכלסים את "30 לילות רצוף", הקו הזה נותר הבסיס, אלא שהפעם הרכב הנגנים עשיר יותר, והוא כולל לצד ג'נגו על הבס, גם את אסף רייז ואנה רז על התופים, את עומר אליאס שעובר בין הגיטרות לקלידים ולפסנתר, ואת אבנר קלמר המופקד על כלי הקשת. התוצאה היא אלבום טרי שזורק ללא מעט השפעות מהעבר.
ב"טיפוס חיובי", מהרצועות הבולטות, הרוק הישיר המזכיר את הניינטיז הישראלי מתערבב עם רפרור יפה לפולק-רוק הפסיכדלי של הבירדז. המעטפת העגולה של רבים משירי האלבום, ובהם למשל "כשהיא אוהבת היא אישה", לצד שתי האורחות (דנה עדיני ב"המקום היחיד" וסי היימן בשיר הנושא), הופכות את האלבום לאחד מהפרקים היותר נגישים בגוף העבודות של ג'נגו. כזה, שגם מי שלא נמשך לאמנים שממותגים כ"אינדי", עשוי למצוא בו בית חם.
מי שמתגעגע לסאונד הקלאסי של ג'נגו, יוכל לחוות אותו ב-7 ביולי במועדון המרץ 2 בתל-אביב, שבו יבוצעו שתי הופעות משלימות: הראשונה תוקדש לאלבום החדש והשנייה תכלול איחוד של הטריו "ג'נגו", שיחזור לסאונד מאמצע וסוף הניינטיז.
