רבקה לפאיר היא כוכבת ריאליטי. היא השתתפה ב"בואו לאכול איתי" בכאן 11 וב"הפוכים" ברשת 13, ושם הוצגה פחות או יותר כחלום הליהוק של הטלוויזיה הישראלית: מתנחלת מגניבה, כזאת שעושה יוגה, מדברת על מדיטציה, שוברת סטריאוטיפים ונכנסת יפה לפריים. אחרי היחס התקשורתי החמים שקיבלה, היה מעניין לראות אותה בתחקיר "זמן אמת" ששודר אתמול מתלוננת שוב על הסיקור של אלימות מתנחלים. אותה תקשורת שידעה לחבק אותה, הפכה פתאום לשמאלנית מדי כשהיא עוסקת בדברים שפחות נעים לדבר עליהם. אבל מה לעשות, צריך להעלות את זה.
אבל הראיון איתה היה רק חלק אחד בתחקיר של חן ליברמן, שעסק בחיילי ההגמ"ר בשטחים ובקו הדק, שלפעמים כבר לא נראה כמו קו בכלל, בין הגנה על יישובים לבין התנהגות כוחנית, אלימה ופרועה. זה היה תחקיר חשוב דווקא משום שהוא לא הסתפק בסיסמאות על "אלימות מתנחלים", אלא ניסה להראות איך הדבר הזה נראה בשטח: מפגשים עם פלסטינים, עימותים, עדויות, סרטונים, ובעיקר תחושה שמנגנון שאמור לשמור על הביטחון הופך לעיתים לכלי של אלו שמרגישים שהמדים מעניקים להם רישיון לעשות כמעט הכל.
המסקנה מהתחקיר די ברורה: האלימות הזאת, של מה שעדיין מכונה אצלנו משום מה "נוער הגבעות" אף שחלק מהאנשים האלה כבר מזמן יכולים להיות הורים וסבים - פוגעת בפלסטינים, אבל גם במדינה עצמה. היא פוגעת בצה"ל, בביטחון, בלגיטימציה הבינלאומית וביכולת של ישראל לומר לעולם שהיא מפעילה כוח באופן אחראי. במדינה שבה "מה יגידו עלינו בעולם" הוא ענף ספורט לאומי, "זמן אמת" עשתה עבודה טובה בהנגשת המחיר של ההתנהגות הזאת.
ועדיין, כדי להיות הוגנים, יש נקודה אחת שבה לפאיר ואנשים כמותה אינם ממציאים מציאות מאפס: החיים בשטח לא מתרחשים בחלל ריק. יש טרור, יש פחד אמיתי, יש פלסטינים שרוצים לפגוע ביהודים, ויש משפחות שחיות שנים בתחושה שהמדינה לא תמיד יודעת להגן עליהן. כשבעלי חוות או תושבי מאחזים אומרים שהם מרגישים שהם שומרים על המדינה, אי-אפשר לפטור את זה רק כעמדה קיצונית שלא קשורה למציאות. החוות הללו קמו מסיבה מסוימת. ואפילו התוכנית לא ממש יודעת מה הפתרון האמיתי לבעיה הזאת. זה בסדר, אף אחד לא יודע.
אבל בדיוק בגלל זה התחקיר חשוב. פחד אמיתי אינו יכול להפוך לצ'ק פתוח. הגנה עצמית אינה אמורה להפוך לשליטה פרטית בשטח. והעובדה שיש איומים אמיתיים לא נותנת לאף אחד חסינות מאלימות, השפלה או נקמה. החלק המעודד בתחקיר הוא שאולי גם בצה"ל מתחילים להבין שהאירוע הזה יוצא משליטה. בניגוד ללא מעט תוכניות שמעדיפות אזורי נוחות, "זמן אמת" נגעה בנושא לא פופולרי בתוכנית סוף העונה שלה. זה לא מעט.
למרות פתיחה עם זוג גנרי, שנראה כאילו הורכב במחולל משתתפים של “חתונמי”, העונה החדשה של “חתונה ממבט ראשון” מתרוממת מפרק לפרק. בעיקר כי היא מציגה אנשים אמיתיים, עם בעיות שכולנו מזהים מהחיים, לא עוד פנטזיה על רווקים יפים ומצליחים ש”כל מה שחסר להם זאת אהבה”. והכי מפתיע: יש שם אפילו זוגות שאפשר ממש לשמוח בשבילם.
בקטנה
למרות פתיחה עם זוג גנרי, שנראה כאילו הורכב במחולל משתתפים של “חתונמי”, העונה החדשה של “חתונה ממבט ראשון” מתרוממת מפרק לפרק. בעיקר כי היא מציגה אנשים אמיתיים, עם בעיות שכולנו מזהים מהחיים, לא עוד פנטזיה על רווקים יפים ומצליחים ש”כל מה שחסר להם זאת אהבה”. והכי מפתיע: יש שם אפילו זוגות שאפשר ממש לשמוח בשבילם.
