כלכלנים בבנק ישראל מעריכים שצפוי שינוי חד במדיניות הריבית של בנקים מרכזיים מובילים בעולם. בראש הפדרל ריזרב, הבנק המרכזי של ארה"ב, כבר מכהן קווין וורש, מינוי של הנשיא דונלד טראמפ - אך גם הוא לא יוכל לממש את תקוותיו להורדת הריבית. מדד המחירים לצרכן, המפורסם על ידי משרד העבודה האמריקאי, עלה בחודש מאי בחצי אחוז ובמהלך 12 החודשים שחלפו ב-4.2%. השינויים הבולטים: הבנזין התייקר ב-40.5%, החשמל ב-6%, הבשר ב-7.6% וכרטיסי הטיסה ב-26.7%.
עליות מחירים חדות אלו, אומרים בבנק ישראל, הקפיאו לעת-עתה את השאיפות להפחתת ריבית באמריקה, ולא מן הנמנע שאף יחייבו העלאות ריבית. גם בבנק המרכזי האירופי כבר מבינים שלנוכח האינפלציה המתגברת אין אפשרות להחזיק את הריבית ברמה הנמוכה של 2.1%. סביר שהריבית על היורו תעלה, ובהקדם.
2 צפייה בגלריה
בבנק ישראל תוהים למה הדולר זול והמחירים נשארים גבוהים | צילום: רויטרס, Dado Ruvic
(Dado Ruvic, REUTERS)
מגמה דומה מסתמנת בוועדות המוניטריות של בנקים מרכזיים נוספים, פועל יוצא של המלחמה באיראן הגורמת לייקור חומרי אנרגיה, לייקור ההובלה הימית והאווירית ולעליות מחירים לאורך קשת רחבה של מוצרים ושירותים.
ומה אצלנו? האם בנק ישראל יצטרף לגל וישקול העלאת ריבית, או שיחרוג מהשורה ויממש את תוכניותיו — כפי שפורסמו — להורדתה? מסלול הריבית של בנק ישראל, מזכירים כלכלניו, לא בהכרח תואם את זה של ארה"ב, למשל. המסלולים עשויים להיפרד; ריבית שטובה לאמריקה ולאירופה לא בהכרח טובה לישראל.
המפתח להחלטותיהם של הוועדה המוניטרית של בנק ישראל וראשה, הנגיד פרופ' אמיר ירון, מצוי בציפיות הציבור לאינפלציה. כשהציפיות האינפלציוניות יורדות, משום שהפעילים בשוקי ההון והכספים רואים לנגד עיניהם מדדי מחירים נמוכים יותר, נפתח בבנק ישראל פתח לריבית נמוכה יותר.
"הציפיות האינפלציוניות, כפי שהן משתקפות בשוקי ההון והכספים — ולא הודעות המדד של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה — הפכו לשיקול רב-משקל בהחלטות הריבית", אומר לי כלכלן בכיר בבנק ישראל. "הן צופות פני עתיד ולא מסכמות את העבר, ובתקופות של זעזועים גיאופוליטיים כמעט יומיומיים משקפות מיד את הלך הרוח של הציבור".
באחרונה, מזכירים בבנק ישראל, התחולל מפנה בציפיות לאינפלציה. הן ירדו מצפי לקצב התייקרויות שנתי של 2.5% לקצב של 1.5% ואף פחות מכך. במקביל התברר שהמשק הישראלי ספג במלחמת "שאגת הארי" הפסדי צמיחה מצומצמים, ושעם סיומו ירדה פרמיית הסיכון הבינלאומית על אשראי לישראל לרמה נמוכה במיוחד. בה בעת הידרדר עוד שער הדולר מול השקל. רצף ההתפתחויות הללו הניע את הנגיד לרמוז בנאומים ובהתבטאויות על אפשרות של הקדמת ההפחתה המתוכננת בריבית — רמז שנקלט היטב בשווקים.
אלא שהגלגל שוב התהפך כאשר עלה השבוע הסיכוי לחידוש המלחמה באיראן, ועימו החשש למחסור בנפט, בגז טבעי, בחומרי גלם אסטרטגיים ועוד. השקל נחלש, הדולר התחזק, שערי המניות ירדו והקריאות להתערבות בנק ישראל באמצעות קניית דולרים נחלשו. רוחות המלחמה עשו את העבודה במקום הוועדה המוניטרית.
יחד עם זאת, בכירי בנק ישראל מבהירים חד-משמעית: התערבות של בנק ישראל בשוק מטבע החוץ — קניית מט"ח או מכירתו בהיקפים גדולים — היא "כלי מדיניות מוניטרית לגיטימי". נשק חוקי בארסנל של הבנק המרכזי. עובדה: בנק ישראל רכש דולרים בעשרות מיליארדים בשלהי מגפת הקורונה, וקנה דולרים בעשרות מיליארדים גם בעימות בעזה ב-2023.
המייחד התערבויות אלו, מסבירים בבנק ישראל, הוא "שהן היו גדולות ודווחו מראש". "השקיפות שלנו בנושאים אלו כמעט חסרת תקדים", הם מדגישים. לעומת זאת, המעורבות הנקודתית במהלך המסחר בחודש שעבר לא נבעה מאיזה מהפך במדיניות, אלא פשוט נועדה "להחזיר את השוק לתפקוד נורמלי" ולא להשפיע על שערי מטבע. גורם בבנק ישראל: "אנחנו עושים דברים כאלה באופן תדיר, עוקבים אחר השוק בכל שנייה".
בבנק תוהים לכן על שום מה הפעולה השולית "עוררה כזו מהומה". הבנק מקיים שיח רצוף עם משרד האוצר כדי לבחון חלופות להתערבות במסחר, כמו "לגדר" את החוב הדולרי של הממשלה — כלומר להבטיח שמירה על שער דולר עתידי — לשקול שינויים במיסוי רווחים במטבע חוץ מהשקעות פיננסיות ולהסיר חסמים נוספים מיבוא. בכיר בבנק ישראל: "לרשות משרדי האוצר והכלכלה אמצעים וכלים המסוגלים לחולל הוזלות של ממש במוצרים ושירותים מיובאים. חבל שהם לא משתמשים בהם".
נכון לכתיבת שורות אלו מסתכלים בבנק ישראל במתח על שני תרחישים מנוגדים אפשריים כבסיס למדיניות הריבית ומטבע החוץ. תרחיש אחד מנבא סיום מהיר והחלטי של המלחמה מול איראן ולבנון, על כל השלכותיו החיוביות, ומאפשר תוואי של הורדת ריבית נמשכת ושקל חזק יחסית, שיתגלגל לבסוף — כך מקווים שם — להוזלות לצרכן.
התרחיש השני מנבא את ההפך — עימות צבאי שלא ייפסק במהרה, ואפשר שאף יתעצם. הוצאות הביטחון יגדלו עוד יותר, הכלכלה האזרחית תסבול, הגירעון בתקציב יעמיק, האינפלציה תתייצב על קצב מהיר יחסית ותחייב "תוואי ריבית שונה". כדברי בכיר באוצר: או שנהיה בסוף האירוע המלחמתי המתגלגל במצב גיאופוליטי טוב יותר, או שמצבנו יורע והשווקים והמשקיעים יענישו אותנו.
2 צפייה בגלריה
על חלל. מאסק | צילום: אי-פי, Mark Schiefelbein
(Mark Schiefelbein, AP Photo/Mark Schiefelbein)
כבר לא מדע בדיוני?
היום צפויה לנחות בוול סטריט ההנפקה המדוברת של SpaceX, חברת האחזקות שבשליטתו ובבעלותו של אחד מגאוני הטכנולוגיה, הרפתקן פיננסי, יזם בלתי נלאה, ממציא מקורי והאיש העשיר בעולם — אילון מאסק.
בהנפקה מתכוון מאסק למכור לציבור המשקיעים מנה ראשונה של מניות החברה בלפחות 75 מיליארד דולר, במחיר של 135 דולר למניה. את המחיר גזרו רואי החשבון שלו מהשווי המשוער של SpaceX כולה — כ-1.77 טריליון דולר. הכסף מיועד בעיקר לקידום תוכניות כיבוש חלל מסחררות, הלקוחות מסיפורי מדע בדיוני, ולהשקעות בתשתיות עתידיות של בינה מלאכותית מתקדמת.
מצד אחד, שווי ההנפקה קטן מאוד יחסית לשווי המשוער של החברה המונפקת, כך שלכאורה השווקים הרעבים לסחורה פיננסית חדשה יוכלו לבלוע אותה בקלות. מצד שני, SpaceX מפסידה כסף, שורפת מזומנים והכנסותיה השנתיות הן רק 1% מהשווי הבורסאי המתוכנן שלה.
מצד שלישי, בקרוב צפויות הנפקות גדולות מאוד של לפחות עוד שתי ענקיות בינה מלאכותית, שכל אחת מהן שווה כטריליון דולר: Anthropic ו-OpenAI. הן יתחרו מול מאסק על כספי המשקיעים, במיוחד הקטנים הפזורים בעולם.
ומצד רביעי, המוסד הפיננסי המוביל גולדמן זאקס פירסם תחזית מדהימה: ההכנסות של SpaceX יגדלו בתוך שנים ספורות ל-28.5 טריליון דולר והרווח התפעולי השנתי יטפס ל-350 מיליארד דולר. רוצו להשקיע, אם אתם אוהבים להשקיע בחלומות. והיזהרו מנפילות.
כמה יהיה שווי ההון האישי של מאסק אחרי ההנפקה? האיש כבר מחזיק לא רק ברוב המניות הרגילות של SpaceX — בניגוד למובילי ועשירי הייטק אחרים שמכרו מזמן את רוב אחזקותיהם — אלא גם בכל מניות השליטה בה. על הנייר עשוי אפוא הונו האישי לעבור את טריליון הדולרים.
לפחות 500 מעובדי SpaceX הוותיקים, שהשכילו לשמור על מניות החברה שניתנו להם בנדיבות בעבר במקום העלאות שכר, יגלו כי לכל אחד מהם נכסים בשווי של כ-100 מיליון דולר. לעומת בני מזל אלו, למחצית מהמשפחות האמריקאיות נכסי הון — כולל דירות ותוכניות פנסיוניות — בשווי נמוך מ-200 אלף דולר, כ-0.02% מהעושר של מאסק.
תהא תרומתו לקידום האנושות ולרווחתה אשר תהא, הפער הבלתי נתפס הזה משפיע רע מאוד על הדמוקרטיה בארה"ב ובכל רחבי הציוויליזציה המערבית. זו תופעה מסוכנת המצמיחה קיצוניות ומטפחת שנאה.
