חגיגות ה-80 של נשיא ארצות-הברית דונלד טראמפ בסופ"ש הקרוב, שמתוכננות להיערך סביב זירת MMA ברחבת הבית הלבן, אינן מהוות אנקדוטה בידורית, אלא הצהרה גאו-אסטרטגית מחושבת.
אם המלך הורדוס חגג את המשחקים העתיקים בקיסריה כדי להנציח את שלטונו, הרי שבראייתו של טראמפ חגיגות פתיחת משחקי המונדיאל בסוף השבוע הקרוב למשך חודש ימים, ובשנת 2028 משחקי האולימפיאדה בלוס אנג'לס, הם מפעלי הראווה המודרניים שנועדו לקבע את מעמדו. הוא משלב בין עולם היזמות והנדל"ן לבין תפיסה של פוליטיקה כזירת עימות מתמדת שבה יש לנצח. מטרתו העליונה היא להבטיח את מקומו בהיסטוריה כגדול מכולם. שאיפותיו ההיסטוריות והמשיחיות אף מרחיקות לכת מעבר למגרש הפוליטי, הדימוי המשיחי הזה מתוחזק על ידו באופן פעיל, והוא לא מהסס לדמות את עצמו לישו, כפי שניכר מתיעודים שהופצו לאחרונה ברשת החברתיות שלו ובו הוצג כמי שמרפא חולים.
מעבר לרטוריקה הסמלית, טראמפ רואה את עצמו הלכה למעשה כמגן הנוצרים בעולם, תפיסה שבאה לידי ביטוי אופרטיבי כאשר פקד, בכובעו כמפקד העליון של הכוחות המזוינים, על הצבא האמריקאי לצאת ולרדוף את ארגון הטרור בוקו חראם באפריקה.
כדי להבין את ההיגיון שמנחה את טראמפ בכהונתו הנוכחית, יש לנתח את מסלולו כאירוע חסר תקדים בפוליטיקה האמריקאית. טראמפ הוא האאוטסיידר המובהק, איש עסקים שמעולם לא התמודד על תפקיד ציבורי טרם כניסתו לבית הלבן, ונבחר פעמיים לנשיאות. המנגנון שמפעיל אותו הוא רציונל של יזם שתמיד נופל על הרגליים, וקם בגרסה משודרגת, גדולה ורעבה יותר של עצמו. הוא צלח את שנות "המדבר הפוליטי" והתמודד עם הליכים משפטיים מורכבים, תוך שהוא מצליח למנף פוליטית את דמות "הקדוש המעונה", לקום לתחייה ולשוב להנהגת העולם החופשי. הצלחתו נשענה על זיהוי אנליטי מדויק של תחושות הקיפוח בקרב מעמד הצווארון הכחול, והיכולת לתקשר עמם באופן ישיר, מעל לראשי הממסד המסורתי.
דוקטרינת טראמפ 2.0 המעודכנת מתרחקת מתפיסות מדינתיות קלאסיות (כמי שלא צמח בממסד הדיפלומטי או הצבאי) ומאמצת מודל עבודה שבו מערכות יחסים בינלאומיות נבחנות דרך פריזמה של מאזן רווח והפסד. תפיסה זו מקבלת משנה תוקף נוכח התחרות הטכנולוגית העצומה מול סין וההיערכות לנקודת ההאצה של הבינה המלאכותית (AI) הצפויה להתקבע לקראת אוקטובר 2027. נקודה זו מסמנת את הרגע שבו, על פי הערכת מומחים, לא ניתן יהיה עוד לאדם לשלוט במכונה, וכי ה"סופר-מתכנת" האנושי יפסיד לעליונות הבינה המלאכותית.
המרוץ הטכנולוגי הגורלי הזה יוכרע במהלך כהונתו הנוכחית, והוא תלוי לחלוטין בשליטה בשרשרת האספקה של מינרלים קריטיים לייצור הצ'יפים לאימון של מודלים, זירה שבה סין אוחזקת כיום בכ-80% מהאספקה העולמית ומשתמשת בה כנשק אסטרטגי נגד ארצות-הברית.
כדי להבטיח עליונות טכנולוגית, טראמפ מבין שעליו לבסס בראש ובראשונה עליונות אנרגטית ופיזית, ולשם כך הוא מפעיל כוח מדיני וכלכלי אגרסיבי. הממשל מקדם חזרה מסיבית להפקת נפט וגז במטרה לספק את דרישות החשמל המפלצתיות של חוות השרתים המזינות את מודלי ה-AI העתידיים. האסטרטגיה הזו מסבירה את העניין הבלתי-מתפשר שלו בגרינלנד, שכן הפשרת השלגים חושפת בה מרבצי מינרלים נדירים הקריטיים לתעשיית השבבים, מה שמוביל אותו לאיומי סיפוח מול דנמרק.
באפריקה, הוא פועל להשכנת שלום בין רואנדה לקונגו, חרף יריבות היסטורית מדממת שכללה רצח עם, במטרה לייצב את האזור ולהבטיח גישה חופשית לכריית קובלט ומשאבים חיוניים. המהלכים הללו חוצים גבולות, החל מכפייה על מדינות ידידותיות כמו פנמה למכור לחברה אמריקאית את השליטה בתעלה, דרך בחישה פוליטית ממוקדת בקנדה ועידוד משאל העם באלברטה כדי להביא לפירוקה ולסיפוח "המבצר האנרגטי" שלה, ועד לפעולות ישירות מול ונצואלה ומלחמה כלכלית וקינטית מול איראן, הכל כדי להבטיח עצמאות וריבונות משאבים מוחלטת.
התקופה הנוכחית, המציינת ב-4 ביולי את חגיגות 250 שנה לעצמאות ארצות-הברית, אירוח המונדיאל ויום הולדתו ה-80, מספקת לטראמפ את התפאורה המושלמת לעיצוב מורשתו הסופית. אירועים אלו משתלבים היטב בפולחן האישיות חסר התקדים שהוא מטפח, הכולל הטבעת מטבעות רשמיים הנושאים את תמונתו, יוזמות להנפקת שטר של 250 דולר, עיצוב דרכון מיוחד הנושא את דמותו, ואף שאיפה מוצהרת שהפכה להצעת חקיקה לחצוב את דיוקנו על הר ראשמור לצד ארבעת הנשיאים ההיסטוריים של האומה, ג'ורג' וושינגטון, תומס ג'פרסון, תאודור רוזוולט ואברהם לינקולן.
כדי לקבע את מעמדו הדיפלומטי ולזכות בפרס נובל לשלום, הוא חותר להישגים היסטוריים במזרח התיכון, תוך שהוא רואה בישראל שותפה. בגלל זה טראמפ רואה את עצמו כמי שמחזיק את המפתח לשלום בין שני בניו של אברהם, יצחק וישמעאל, לאחר אלפי שנות איבה.
ככה צריך להתייחס כאשר שומעים את טראמפ מדבר על הרצון שלו לפתור סכסוך של 3,000 שנה, כמי שהעולם חיכה עבורו שיגיע כדי להשכין שלום בין בניו של אברהם בהסכם שלו הוא קרא הסכמי אברהם בקדנציה של טראמפ 1.0.
בגיל 80, טראמפ אינו מנהל עוד פוליטיקה של פשרות או איזונים, אלא מהלך אסטרטגי כולל על עתידו של המערב בכלל ושל ארצות הברית מול סין בפרט, ועל מקומו שלו בדברי הימים. עבורו, המזרח התיכון וישראל אינם רק זירות לניהול משברים, אלא אבני הראשה בארכיטקטורה הגלובלית החדשה שהוא נחוש להותיר אחריו. בסופו של דבר, הקדנציה הזו היא זירת ה-MMA האמיתית שלו, קרב הגלדיאטורים האחרון ומוחלט שבו הניצחון יימדד לא רק בשורת הרווח המיידית, אלא בעיצוב פני המאה הבאה.
ד"ר קובי ברדה, מרצה בכיר במכון הטכנולוגי חולון (HIT) ועמית בכיר במכון למדיניות העם היהודי (JP)
מטרתו העליונה של טראמפ היא להבטיח את מקומו בהיסטוריה כגדול מכולם. שאיפותיו ההיסטוריות והמשיחיות אף מרחיקות לכת מעבר למגרש הפוליטי. הדימוי המשיחי מתוחזק על ידו באופן פעיל
