"אנרכיה, משביתים את המדינה", זעקו הכותרות אתמול במהלך עוד הפגנה של משתמטים חרדים למען משתמטים חרדים אחרים, רק כאלה מן הסוג שהצליחו להכניס למעצר. רציתי לתקן את עורכי הכותרות, את המדינה הם לא השביתו אתמול ולא בשלל הפגנות אחרות שעשו. הם משביתים אותה כבר קרוב לשלוש שנים, מאז אותו יום שחור בשבעה באוקטובר. מאז שסירבו בעזות מצח, בחרפה מוסרית, תוך הפניית עורף לאחים, לקחת חלק בנשיאת המשא הכבד של שירות צבאי במלחמה מול אוייבינו.
אבל נראה כי אנרכיית ההשתמטות לא הספיקה. עכשיו היא מגיעה גם לרחובות. מפוגרום על ביתו של שופט העליון סולברג ועד חסימת כבישים ראשיים ושיבוש נסיעת רכבות. עשרות אלפי חיילים בסדיר ובמילואים נתקעו אמש בפקקי הענק בדרך לסוף השבוע המיוחל בחיק משפחתם. משפחות מילואימניקים אשר רצו לחגוג מעט שפיות, במקרה הטוב בין סבב לסבב, או שמא אולי בעיצומו, מצאו עצמם תקועים ברכבת ישראל החסומה. קצת אבסורד להתלונן על שיבוש חיים בשל הפגנה, בשבוע שבו ישראל באמת הושבתה בצל מתקפה איראנית ושוב אלפי מילומאניקים הוקפצו לשרת ונאלצו לגדוע את שגרת חייהם. אך אפשר לומר כי ההפגנות הן שיבוש אחד יותר מדי.
חברי הכנסת החרדים כמובן מתעקשים וממהרים לציין כי ההפגנות הפרועות וחסימות הכבישים נעשות על ידי "קומץ קיצוני". מעניין מניין הקומץ הנ"ל שואב השראה. האם מיו"ר ש"ס ח"כ אריה דרעי, אשר ביקר השבוע את העריקים בבית המעצר תוך תשבוחות והטחת האשמות ביועמ"שית וגורמי האכיפה כי הם "רודפים את עולם התורה". או שאולי דווקא המפגינים ראו דוגמא מיו"ר דגל התורה ח"כ משה גפני, לאחר שנתן הוראה לכל נציגיו ברשויות המקומיות לא לשתף פעולה עם המשטרה בשל מעורבותה במעצר עריקים. אך מה נלין על מנהיגי החרדים, במציאות שבה הם זוכים לקארט בלנש מוחלט מנתניהו בכנסת. בבוקר מעבירים חוקים לטובת המשתמטים, בערב חוסמים את המשרתים בכבישים. ניצחון מוחלט.
חברי הכנסת החרדים ממהרים לציין כי ההפגנות הפרועות נעשות על ידי "קומץ קיצוני". מעניין מהיכן הקומץ הנ"ל שואב השראה
