ניכר כי אלי הירשמן (חדשות 12) מבין ואף מזדהה עם כאבם של עבדי ראש הממשלה, לאור היחס המזלזל שמפגין כלפיו נשיא ארה״ב בעת האחרונה. ״אתה רואה את הכעס האותנטי, זה צורב״, אמר הכתב לרפי רשף, "גם אנחנו לא אוהבים את זה, אף אחד לא אוהב את זה, אבל שם אתה מרגיש שזה אישי".
בעוד שההסבר של הירשמן לגבי עומק האכזבה ועוצמת היללות של דמויות כמו ינון מגל לא מחדש דבר (זה מזכיר לך חסידים של אדמו"ר? מקורי), דווקא האופן האגבי שבו הציג את עמדת יתר האוכלוסייה מלמד משהו: בשם איזה "אנחנו" הוא מכריז ש"גם אנחנו לא אוהבים" את הדיבור של טראמפ? לפי ההקשר של האייטם, ברור שהכוונה היא לא ליושבי האולפן וגם לא למשפחת הירשמן המורחבת: "אנחנו" אלה האנשים שלא סוגדים לנתניהו ורואים בו אחראי מרכזי לסיטואציה שנוצרה. מדוע הוא מדבר בשמם ומייחס להם קונצנזוס? מה זאת אומרת: הוא יושב בפאנל בחדשות 12. יותר "אנחנו" מזה לא קיים.
החבל שנתניהו צריך. "חמש עם"
אבל הירשמן, כתב לענייני חרדים שנדרש להעריך "עד כמה השופרות מתואמים עם נתניהו?" כי ככה זה עובד בתוכניות האלה, לקח את המהלך עוד קילומטר: לא רק ש"אנחנו לא אוהבים את זה", מתברר גם ש"אף אחד לא אוהב את זה".
בהנחה שהירשמן לא עבר אחד-אחד ושאל "מה דעתך על האופן שבו טראמפ מדבר על נתניהו?" וקיבל מכולם את התשובה "לא אוהב", הקביעה שלו משקפת קודם כל את הנטייה של אנשי טלוויזיה לדבר בשם האומה (ואולי גם האנושות), לצד עוד משהו לא פחות חשוב: זהו החבל שנתניהו זקוק לו במאבק ההישרדות.
ובעוד שדפנה ליאל, כמו יתר הפרשנים הפוליטיים, טענה שברירת המחדל של נתניהו היא חזרה לקמפיינים שהתבססו על עימותים עם נשיאים אמריקאים, מתפספס מודל נוסף שהציג תוצאות מרשימות. ״מה שעומד היום למשפט״, אמר נתניהו בנאום המסכות המפורסם בפתח משפטו, ״זה הניסיון לסכל את רצון העם: להפיל אותי ואת מחנה הימין״.
הפיכת האישומים נגד נתניהו לאישום קולקטיבי נגד "רצון העם" היא מאבני היסוד של תומכי הקואליציה הנוכחית. עכשיו נותר רק לשכנע את החלקים הפגיעים בתוכה, אותם מנדטים שיכריעו את הבחירות, שהעלבון של נתניהו מחייב התייצבות מאחוריו.
בשלב הבא אפשר לגייס את אורי גבריאל, שממילא הפך לפאנליסט בערוץ 14, לשחזר את התשדיר המיתולוגי של מפלגת קדימה מ-2012: רק צריך להחליף את "מי אתם שתדרכו על שאול מופז" ב"מי זה טראמפ שידרוך על בנימין נתניהו". הנה, אפילו בחדשות 12 אומרים ש"אנחנו לא אוהבים את זה".
בקטנה
בחדשות 13 הציגו סקר בקרב "מדגם מתלבטים מיוחד" שנשאלו "מי יטפל הכי טוב בגרעין האיראני". התוצאות הראו 43 אחוז לקואליציית נתניהו, 17 אחוז לקואליציית איזנקוט ו-15 אחוז לקואליציית בנט. "צריך לזכור", העיר המגיש אודי סגל, "ששני הקטנים יותר ביחד (כלומר איזנקוט ובנט) הם פחות או יותר חצי-חצי בהחלטה". ובכן, בהנחה שחוקי האלגברה לא השתנו לאחרונה, 15 ועוד 17 הם 32, שזה 11 פחות מ-43. איך זה בדיוק "פחות או יותר חצי-חצי"?
