לרפי וייכרט
שִׁירִים עַל שֻׁלְחָנוֹ בַּעֲרֵמַת כִּתְבֵי הַיָּד,
יֵשׁ לוֹ כּוֹחוֹת שֶׁל כַּמָּה אֲנָשִׁים.
הַשִּׁירִים מוֹצְאִים אֶת דַּרְכָּם אֶל שֻׁלְחָנוֹ,
מִסְתַּחְרְרִים בְּגָלַקְסִיַּת חָמְרֵי נֶפֶשׁ זוֹרְחִים.
וְהוּא קוֹרֵא וּמוֹחֵק, כּוֹתֵב וּמוֹחֵק, נֶאֱבָק עַל הַדִּיּוּק.
"הֲכִי חָשׁוּב שֶׁיִּהְיֶה שִׁיר טוֹב" הוּא אוֹמֵר
"כָּל הַשְּׁאָר זוֹ רַק הֲמֻלָּה."
מִשֶּׁנִּשְׁלַח אֶל הַשִּׁירָה לִהְיוֹת לָהּ עֶבֶד,
הוּא מַכִּיר אֶת מִקְצָבֶיהָ בְּאֹפֶן יָשִׁיר,
מִשֶּׁהוֹשִׁיט לָהּ נִשְׁמָתוֹ לְעָבְדָהּ יוֹמָם וָלַיְלָה.
בִּנְיַר אֲרִיזָה חוּם עָטְפָה אִמּוֹ אֶת הַסְּפָרִים
לְהָגֵן מִפְּנֵי הָאָבָק, צָרְרָה אוֹתָם בַּחֲבִילוֹת
עַל מַדָּפִים צְפוּפִים בְּסָמוּךְ לְשֻׁלְחַן הַכְּתִיבָה
מֵעֵבֶר לַדֶּלֶת, בַּמַּחְסָן, הָיָה חֲשָׁשׁ שֶׁהַסְּפָרִים
יִפְעֲרוּ בּוֹר בָּרִצְפָּה, וְיִּפְּלוּ עַל רָאשֵׁי הַהוֹלְכִים
בִּרְחוֹב אִבְּן גַּבִּירוֹל וְלֹא יוֹדְעִים שֶׁכָּאן
מֵאוֹת סְפָרִים כְּרוּכִים, כֻּלָּם סִפְרֵי שִׁירָה.
מִי מְנַקֵּד בַּלֵּילוֹת, קוֹרֵא שִׁירִים וְעוֹרֵךְ, פּוֹתֵחַ שְׁעָרִים,
מִי לֹא מְבַקֵּשׁ דָּבָר בִּתְמוּרָה?
מִי מַכִּיר אֶת הַמְּשֻׁגָּע שֶׁהַסְּפָרִים דָּרְשׁוּ אֶת חַיָּיו
וְהוּא נָתַן לָהֶם בְּיָד רְחָבָה?
שֶׁחָשַׁב לִלְמֹד מַחְשְׁבִים וְלִהְיוֹת אָדָם נוֹרְמָלִי
אֲבָל לַשִּׁירָה הָיוּ תָּכְנִיּוֹת מִשֶּׁלָּהּ.
מִי מַכִּיר אֶת הַמְּשֻׁגָּע שֶׁכּוֹתֵב שִׁירִים בַּלַּיְלָה
עוֹרֵךְ וּבוֹרֵא חֲלוֹמוֹת, שֶׁיֵּשׁ לוֹ גִּישָׁה לְהֵיכְלֵי נְשָׁמוֹת
וְנוֹלַד בְּיוֹם הָאִשָּׁה, עִם לֵב רַךְ שֶׁל לִוְיָתָן בְּעֹמֶק סִפְרִיָּה.
אֵיזֶה מְשֻׁגָּע פּוֹתֵחַ הוֹצָאָה לְסִפְרֵי שִׁירָה בְּבִנְיַן מֶרְכָּזִי בְּלֵב הָעִיר?
הָבוּ לָנוּ עוֹד כָּאֵלֶּה מְשֻׁגָּעִים!
