חם, אינעל העולם, חם. ראיתי חתולים רודפים אחרי כלבים ברחובות. בדואר חיכה לי מכתב ממס ההכנסה שבישר לי שהמשרד מעוניין לשלם לי חוב. חם. אין מנוס. פאטה מורגנה אחרי פאטה מורגנה. בדוכנים מוכרים רק גלידה במצב צבירה נוזלי. נדמה לי שככה ראיתי. חם.
אירופה לא בנויה לחום. באירופה הצפונית החום עבר דיאטה והצטמק לחודשיים בשנה, ברוטו, לא כולל ימי ממטרים. בשביל חודשיים אף אחד לא יבנה פה תשתיות, אף אחד לא יתקין מערכות מיזוג אלסקאיות שמקפיאות לך את הנשמה במשרדים, בחנויות, בבנקים. עשרות הזקנים וחסרי הבית שימותו בגלל החום הכבד ואי האפשרות להימלט הם חלק מהדיל. מה אפשר לעשות? אם לא מתו מהקור, ימותו מהחום. הומניות מערבית. חם.
אין לאן לברוח. המקומות המוצלים בבתי הקפה תפוסים. נדמה לי שראיתי אנשים מגיעים בשש בבוקר לבית קפה מול פארק ויינברג כדי לזרוק מגבת ולתפוס כיסא, אבל אולי גם זו פאטה מורגנה, אף אחד לא רוצה לשבת בפנים ולפספס ויטמין די טבעי, בריכות השחיה מלאות בילדים אחרי בית ספר, זה בית תרנגולות. אפשר ללכת לאגמים, אבל האגמים זה מחוץ לברלין, ואיפה שאתה לא שם את הרגל מחוץ לברלין, אתה נכנס לטריטוריה של ארבעים אחוז פלוס מצביעי הימין הקיצוני. עדיף להישרף בשמש. חם.
ברלין היא פאקינג אי של דו קוטביות אקלימית. היא עיר נוראה, אפילה, קודרת, מנוכרת, קרה כמעט חצי שנה. בשנים האחרונות עונות המעבר שלה עברו ניתוח לקיצור קיבה, המותניים שלהן הצטמקו. ואז קיץ, וזו הופכת להיות העיר הכי טובה על הפלנטה. כל העיר רוקדת, מסיבה שלא מפסיקה, אנשים מחייכים אליך, שואלים איך אפשר לעזור, פט דה לה מוזק, היום הכי ארוך בשנה, המהגר הכורדי תוקע שער נצחון בדקה הרביעית של תוספת זמן. אופוריה. אבל בשבוע האחרון היא עברה לפאזה של האקסטרה חם. אין לאן לברוח.
איזה חום. אנשים בתרדמת במצבי צבירה שונים על ספסלים, על הדשא, בגדות של המזרקות או של הנהר. אשכרה לוחצים על כפתור PAUSE פנימי ונמסים במשך שעות. אופנת הקיץ: מינימום בד. חם. עוד מעט יתחיל המשחק הראשון בגביע העולמי. עוד מעט אפשר למזוג בירה של ערב או מוסקו מיול או אפרול. עוד מעט יגיעו ארבע או חמש השעות של החושך. מתקרר.
