עינב חבשוש, בת 46, לא הצליחה לעצום עין בליל שבת. התהלכה הלוך ושוב בחדר של נוה, בנה היחיד, שרק באותו בוקר התבשרה כי נפל בלחימה בדרום לבנון. "באותו לילה שלא הצלחתי להירדם, הסתכלתי דרך החלון וביקשתי שייתן לי סימנים וגם ביקשתי סליחה שאני מחטטת לו בדברים", שיחזרה עינב, "ופתאום מצאתי את היומן שלו וזה נתן לי כל כך הרבה כוח, כי המילים שלו נותנות לי כוח ועוד שזה בכתב יד שלו".
לאחר נפילתו הוריו מצאו את המחברת האישית שלו, וגילו בה את המכתבים שנוה השאיר ובהם כתב על המשמעות של להיות חייל ועל דמות שמסמלת בעיניו שליחות. "הוא היה האור שלי, האושר שלי והצדיק שלי. אני אומרת הוא היה, אבל הוא עדיין", קבעה. "אחד הדברים שאני לוקחת לעצמי זה לקום כל בוקר בתחושת שליחות, ולהיות אמא טובה לנועם, בת 23, ונסיה, בת 5. אם כל אחד יקח קצת מנוה ויקום בבוקר עם תחושת שליחות, הוא יחווה חיים אחרים ומשהו אחר בנפש".
ביום ראשון במהלך הלוויה עינב הספידה את בנה וסיפרה שהיא בהריון. "יומיים לפני שנוה נהרג שלחתי לו הודעה וכתבתי לו שתמיד הוא ישאר הנסיך הבלתי מעורער של הבית, וככה בישרתי לו שיש לו עוד אחות", שיתפה. "נוה כל כך התרגש ופחד עלי. וזאת השיחה האחרונה שלי איתו".
לדבריה, "אחרי שחזרתי מההלוויה אמרתי לעצמי שאם ההבטחה שלי לנוה היא שתהיה לו אחות, אז תהיה לו אחות שתכיר אותו ותלמד עליו. אני אהיה אמא לארבעה".
נוה היה הילד השני במשפחה, אח צעיר לנועם ואח גדול נסיה. "בלילה כשחזרנו מהלוויה נסיה כעסה וצעקה: 'נוולי נוולי', באה אלי עם ידיים למעלה ואמרה: 'אני מושכת אותו'", כתב חיים, אביו של נוה, בפייסבוק. "נסיה המשיכה: 'אני גם חלק מהמשפחה וזה לא פייר שמחבקים אתכם ולא מחבקים אותי'. עינב אמרה לה שכולם חושבים עליה והיא ביקשה שילטפו אותה ויחבקו אותה ויסתכלו עליה ושהיא גם איבדה את אח שלה". אחרי הפרסום, עינב וחיים סיפרו שכל המנחמים בשבעה הרעיפו חום ואהבה על נסיה.
במהלך ההספד עינב שאלה איזה דבר טוב היא תגיד בסוף השבוע הבא וסיפרה על המנהג המשפחתי: בכל יום שישי, כל בן משפחת חבשוש צריך להגיד משהו טוב שעבר השבוע ומשהו פחות טוב שעבר. ביום שישי האחרון, ביום בו קיבלה את בשורת האיוב, עינב חשבה עם עצמה - איזה דבר טוב יש לי להגיד. "בכל יום שעובר, אני אוספת לעצמי את הדברים הטובים. ויש פה כל כך הרבה דברים טובים", קבעה נחרצות. "הבית שלנו הוא בית פתוח ומגיעים לפה מכל האוכלוסייה. דתיים, חילונים, ימנים ושמאלנים. ראיתי פה את הכוח של הקהילה בישוב אדם ואת העוצמה של בנימין. יש חיבור לבבות שאני בטוחה שאני אדבר עליו בשולחן שבת", עינב אמרה ומיד הוסיפה, "אני אגיד לנסיה עוד משהו - שמתוך החושך הגדול בשבוע שעובר עלינו יש טוב ואם נסתכל דרך העיניים של נוה בכל סיטואציה שאנחנו נמצאים בה, אנחנו נראה טוב. נוה ראה רק טוב, באמת ילד שלא ראה שום דבר רע, הוא ראה טוב. ואני לוקחת לעצמי להסתכל על החיים האלה בעיניים של נווה".
נוה חבשוש ז"ל
(צילום: באדיבות המשפחה)
לעינב וחיים חשוב שיזכרו את נוה כפי שהיה, צעיר בן 20 וחצי, עם הרבה חלומות, שרצה להתגייס לגולני, אבל ברגע שקיבל את השיבוץ לשריון ועם ברכת הרב שלו היה החייל "עם הכי הרבה רעל בעיניים". לסיכום אמרה עינב: "הייתה לי את הזכות להיות אמא שלו, עברתי איתו מסע מהלידה שלו עד יומו האחרון והוא חי חיים מלאים משמעות של אהבת הארץ ואהבת אדם. קראנו לו ילד מגנט שתמיד סחף אחריו כל כך הרבה אנשים ומגוונים עם עיניו הטובות. אנחנו צריכים הרבה כוח והרבה תפילות".
