סבב השיחות החמישי בין ישראל ולבנון יצא אמש לדרך בוושינגטון, והוא צפוי להימשך שלושה ימים. המו"מ, שמתנהל בלחץ כבד של ממשל טראמפ במטרה למנוע את קריסת ההסכם הרחב יותר מול איראן, מתקיים בשני ערוצים מקבילים: המדיני, בהובלת שגריר ישראל בארה"ב יחיאל לייטר והשגרירה הלבנונית נדא מעוואד (שקיבלה הוראה לא לשוב ללבנון בשל איומים על חייה מצד חיזבאללה), והצבאי, שבו משתתפים ראש החטיבה האסטרטגית באג"ת, תא"ל עמיחי לוין, ממלא מקום הנספח הצבאי אריק בן דב וקצינים נוספים.
במהלך הדיונים נפתחו המפות הראשונות, והצדדים החלו לדון בהגדרת "אזורי פיילוט" בדרום לבנון. לפי המתווה המתגבש, צה"ל יפנה שטחים שטוהרו יחסית, ובמקומו ייכנסו כוחות צבא לבנון בליווי ובפיקוח צמוד של צבא ארה"ב, כדי להוכיח את יכולתם לאכוף מרחב נקי מאנשי חיזבאללה. ישראל תציע בדיונים כמה אזורי פיילוט פוטנציאליים, כאלה שמבחינתה כבר הוסר בהם האיום, ואילו הלבנונים צפויים להציע אזורים משלהם.
"כל אחד שמזהה איום פותח באש, אין פה שאלה". הכוחות בדרום לבנון
"כל אחד שמזהה איום פותח באש, אין פה שאלה". הכוחות בדרום לבנון
"כל אחד שמזהה איום פותח באש, אין פה שאלה". הכוחות בדרום לבנון
(דובר צה"ל)
למרות המאמץ הדיפלומטי האמריקאי, בירושלים פסימיים. גורמים ישראלים בכירים המעורבים בפרטים מבהירים כי המניע העיקרי לשיחות הוא רצונה של וושינגטון למנוע "אפקט דומינו": האמריקאים חוששים כי חיכוך צבאי בלבנון יוביל לתגובה ישראלית קשה, שתגרור את איראן ותמוטט את ההבנות שהושגו מולה בשווייץ. לכן, ארה"ב אף כללה בהסכם מול טהרן סעיף להקמת "תא למניעת חיכוך" בלבנון – מנגנון שבישראל ממהרים להתנער ממנו. גורם ישראלי בכיר אמר כי "זה לא משהו שאנחנו קשורים אליו והוא לא מנהל את הכוחות בשטח". גורם ישראל אחר הודה כי "כל פתרון שיושג כרגע הוא בעייתי ואינו מעניק מענה אמיתי לאיום של חיזבאללה, לא מול ישראל ולא בזירה הפנים-לבנונית". לדבריהם, המסר הרשמי של רה"מ נותר קשיח: צה"ל לא ייסוג מה"קו הצהוב" ומנוכחותו ברצועת הביטחון, במטרה למנוע ירי על הצפון ולשלול סכנת פלישה.
תקיפה חריגה
במקביל, ברקע המו"מ, התקיימו במהלך היממה האחרונה דיונים ערים בין הדרג המדיני לצה"ל בנוגע להתייצבות הכוחות בדרום לבנון. בצה"ל צפויים להציג לדרג המדיני את התוכנית להישארות צה"ל במרחב, וימליצו היכן הכוחות צריכים להתכנס ובאילו נקודות עליהם לשהות באופן שיעניק אבטחה לתושבי הצפון ולחיילים. בפיקוד הצפון ניתחו את השטח וסימנו בו את הנקודות מהן ניתן לשלוט בתצפית ובאש על שטחים בדרום לבנון. ההבנה היא כי במהלך המו"מ ניתן יהיה להפעיל את תוכנית הפיילוט ולהעביר שטחים לשליטת צבא לבנון. התחושה בקרב הכוחות הפועלים בעומק דרום לבנון היא שנקודת המפנה כבר כאן. תנופת הכיבוש וההסתערות קדימה, כך נראה, הגיעה למיצוי, והפוקוס המבצעי משתנה בשטח בצורה חדה.
השטח, בינתיים, רחוק מלהיות שקט. לוחמי אוגדה 36 המוצבים ברכס עלי א-טאהר ממשיכים לנהל לחימה בעצימות גבוהה מתוך מגננים. במהלך היממה האחרונה נרשמו שני אירועים חריגים בגזרה: באחד מהם זוהתה חוליית מחבלים חמושה שפעלה בסמוך לכוחות, ובסגירת מעגל מהירה הותקפה מהאוויר צפונית למרחב האבטחה. משרד הבריאות הלבנוני דיווח על שני הרוגים, ובחיזבאללה טענו כי מדובר באזרחים שעסקו בפינוי הריסות והגדירו זאת כ"הפרה בוטה של הפסקת האש".
באירוע שני באותו רכס, זיהו הלוחמים ארבעה מחבלי חיזבאללה כשהם רכובים על דחפור ואופנוע. המחבלים חצו אל תוך המרחב המאובטח והתקדמו לעבר הכוחות בכסות אזרחית. הלוחמים ביצעו ירי להרחקה, ומשהמשיכו המחבלים להתקדם ולא נענו לקריאות, הלוחמים פתחו באש ממוקדת והסירו את האיום. בצה"ל הדגישו כי השימוש בכלי הנדסה אזרחיים מוכיח שוב את הציניות של ארגון הטרור המשתמש בתשתיות אזרחיות כמגן. "כרגע אין יותר מדי התקפות באש קדימה", תיאר לוחם בגזרה את הוראות הפתיחה באש החדשות, "אבל בגבולות הגזרה שלי ההנחיה ברורה: כל אחד שמזהה איום פותח באש. אין פה שאלה בכלל".
הטיפול במנהרות באזור רכס עלי א-טאהר הוקפא זמנית בשל רגישויות מבצעיות, ויחידות מיוחדות – בהן יהל"ם וכוחות הקומנדו – פועלות במרחב כדי לנתח את המצב ולהבין לאן מועדות פניה של תשתית המנהרות באזור, שבאחת מהן (במרחב תבנית) עדיין כלואים מחבלים. בצה"ל מבהירים כי הפעילות לא הוקפאה אלא מבוצעת על פי תוכניות מבצעיות סדורות, אך מאשרים כי ישנם סימני שאלה סביב עתיד התשתית: האם צה"ל יפוצץ אותה בעצמו, או שהיא תועבר בסופו של דבר לאחריות וטיפול צבא לבנון במסגרת תוכנית הפיילוט.
שאלת רון ארד
בתוך כך, ערוץ "אל-ג'דיד" הלבנוני טוען כי המו"מ בין ישראל ללבנון מתמקד גם בהחלפת שרידיו של הנווט רון ארד באסירים לבנונים. בישראל הכחישו את הדיווח ואמרו שהעניין אינו מוכר. לפי אחת ההערכות, חיזבאללה הוא זה שהעביר את הידיעה ל"אל-ג'דיד", וגורם ישראלי טען כי "לא נראה שלמפקדי צבא לבנון יש כרגע מידע על מקום קבורתו של רון ארד".
לפני כשלושה וחצי חודשים דיווחו כלי תקשורת בלבנון כי כוחות מיוחדים של צה"ל פעלו באזור הכפר נבי שית שבמזרח המדינה כדי לחפש אחר עצמותיו של הנווט, אך מטרות המבצע לא הושגו. לאחר המבצע, תמי ארד, אשתו של רון, פנתה לרה"מ נתניהו וביקשה ממנו לא לאשר מבצעים שעלולים לסכן חיילים. "מזל גדול התרחש הלילה", כתבה בפוסט בפייסבוק, "אחרי הלילה הזה אנחנו מבינים שדברינו עד היום לא הובנו אצל מקבלי ההחלטות ולכן חשוב לנו להבהיר: הרצון שלנו לדעת מה קרה לרון נעצר ברגע שהוא פוגש סיכון של חיילי צה"ל. בעינינו, קדושת החיים היא לפני המחויבות להשיב עצמות של לוחם לקבורה. זו תפיסת עולמנו גם בנוגע לאהוב שלנו".
בינתיים, בעוד עיתונאי לבנוני שעוקב אחר השיחות בוושינגטון טען כי "יש אווירה של הבנה בין הצד הישראלי והלבנוני", ודוברים נוספים במשלחות חיזקו את הדברים והצביעו על "היחסים הטובים בין שגרירת לבנון לשגריר ישראל", בישראל התמונה קודרת בהרבה. גורמים בישראל מודאגים מאוד מהמצב בלבנון, ואומרים כי "טראמפ ונתניהו מנסים להביא איזה הישג בלבנון, אבל הכל נראה כרגע כישלון. חיזבאללה ממשיך להפר את הפסקת האש ולגרור את ישראל".