כבר יותר מ-15 שנים שד"ר אילן שחורי, היסטוריון וחוקר תולדות תל-אביב, מעביר סיורים על אריק איינשטיין ומורשתו כזמר ואייקון תל-אביבי. "את הסיורים התחלתי עוד בחייו של אריק", הוא מספר, "מדי פעם הייתי מבקר אצלו בבית. אריק ידע שאני עושה סיורים עליו. אני זוכר שהוא שאל אותי: 'בשביל מה צריך?', ועניתי: חשוב שיכירו את המורשת שלך בתל-אביב'. מאוד אהבתי לספר שכל חייו סבבו סביב קמ"ר אחד".
גם אחרי שאיינשטיין נפטר ב-2013, שחורי ממשיך בסיורים מתוך רצון כן להנציח את הדמות שאהב והעריץ. אלא שלא כולם אוהבים את זה, ובסוף השבוע נחת בתיבת המייל שלו מכתב בחתימת עו"ד שימי קדוש, פרקליטה של משפחת איינשטיין, בשם בני המשפחה. "למרשיי נודע", כך נכתב, "כי הינך עורך מפגשים, סיורים והרצאות ללא שקיבלת כל אישור לכך מבעלי הזכויות. זהו שימוש אסור המקים עילות נזיקיות. אבקש כי יופסק השימוש והפרסום לאלתר, וכן שתשלח דו"ח ובו מפורטים כלל הסיורים החל משנת 2019 ועד היום, כדי שנאמוד את גובה הפיצוי המגיע ליורשים עד כה, ונציע מתווה התקשרות צופה פני עתיד".
אריק איינשטיין ז”ל
אריק איינשטיין ז”ל
אריק איינשטיין ז”ל
(אביגיל עוזי)
שחורי היה מזועזע, וגם כעבור יממה ניכר שהוא עדיין פגוע עד עמקי נשמתו. "התקשרתי לעורך הדין ושאלתי: 'אולי זו טעות?'", הוא מספר, "אבל התשובה הייתה: 'תפצה אותנו'. אני כל כך מפרגן לאריק ומדבר עליו בכל הזדמנות כגדול זמרי ישראל, ופתאום חשתי כאילו נעצו לי סכין בבטן. אני עושה עבור איינשטיין וזכרו כל כך הרבה, ופתאום מנסים לסחוט ממני כספים. חשוב לי להגיד שאני לא מתעשר מזה. כבר כמה שנים יש אולי סיור פעם בחודש, כמה זוגות שבאים בימי שישי. אין פה משהו גדול ואינסופי. חוץ מזה", מוסיף שחורי, "אין חוק שאוסר סיורי מורשת. עושים את זה בכל העולם. אני עושה סיור על אלתרמן, ומעולם הנכד שלו נתן סלור לא אמר לי מילה. כנ"ל יונה וולך, רחל המשוררת, נעמי שמר, מעולם לא שמעתי מהם. מה נרוויח אם נפסיק להדריך על המורשת של איינשטיין? ההפסד יהיה לו ולמשפחתו".
סיפורו של שחורי, ששפך את ליבו בפני קולגות, טילטל את כולם. "אני עושה הרבה סיורים בעקבות אמנים אחרים", אומר אחד מהם, "מעולם לא קיבלתי כזו דרישה. אני מדבר על רחוב דיזנגוף, אז מה, אני עושה כסף על גב יורשיו? ובן-גוריון? אבסורד". "מה זה הדבר הזה?", מתפלץ מדריך נוסף, "אם אני משמיע את השיר 'מבית אלפא עד נהלל', אני צריך לשלם לבית אלפא? אני 37 שנה בתחום, בעבר היינו עושים סיורי אהוד מנור בטונות, בחיים לא שמעתי מילה מהמשפחה. ובכלל, אין כבר הרבה סיורי אריק, היה בום ונגמר. יש לי אולי פעם בשנה. למה? כי כולם כבר עשו את הסיור הזה ורוצים להתחדש".
קברו של איינשטיין בבית העלמין טרומפלדור | צילום: צביקה טישלר
קברו של איינשטיין בבית העלמין טרומפלדור | צילום: צביקה טישלר
קברו של איינשטיין בבית העלמין טרומפלדור | צילום: צביקה טישלר
"עשרות פעמים ביום מפירים את זכויות היוצרים של אריק", מסביר שימי קדוש, עורך דינה של המשפחה, שחתום על המכתב שקיבל שחורי. "אז נכון, אני לא אלך לכל טקס סיום בית ספר ואתבע אותם על השימוש בשיר ׳עוף גוזל׳, אבל כשאת קונה כרטיסים לסיור בגלל איינשטיין, ומשמיעה בו שירים ומציגה תמונות, יש פה שימוש במוניטין והפרה של זכויות יוצרים. אנחנו לא מחפשים ריבים וזה לא ש'פתאום נזכרנו', אבל יוצרים מתפרנסים מתמלוגים. תחשבי שכל מה שאריק הוריש להם זה את זכויותיו. אם זה שלהם, למה לא לכבד את זה? המתלונן הוא אדם שהחליט לעשות כסף על גבו של אריק, וצריך לשלם על זה. בסופו של יום אנחנו מחפשים שקט, ולהסדיר את הדברים בנימוס, נועם ורוח טובה".
ד”ר שחורי בסיור בתל־אביב
ד”ר שחורי בסיור בתל־אביב
ד”ר שחורי בסיור בתל־אביב
(Moti_Kamchi)
"זכות הפרסום", אומרת עו״ד דורית בלר דה בר מפירמת עוה״ד AYR - עמר רייטר ז׳אן שוכטוביץ ושות׳, "היא זכות של אדם לשלוט בשימוש המסחרי שנעשה בשמו, בדמותו או בקולו להפקת תועלת כלכלית. בישראל אין חוק ספציפי שמגן על 'זכות הפרסום', אבל בתי המשפט הכירו בה, וגם בזכות היורשים לתבוע כאשר נעשה שימוש מסחרי בזכות הזו ללא הסכמה, וכאשר נעשה ניצול של הערך הכלכלי של השם והדמות על חשבון המפורסם". לשאלה אם עכשיו כל מי שעושה סיור על דמות מפורסמת, ממדריכים בוונציה ועד תל-אביב, צריך לחשוש, משיבה בלר דה בר בשלילה. "למעשה, יש כאן התנגשות בין שתי זכויות", היא מסבירה. "זכות הפרסום של האדם ויורשיו, אל מול חופש הביטוי ושימושים שנחשבים הוגנים ועל כן מותרים. חשוב לזכור שערך ההנצחה של גיבור תרבות הוא אינטרס ציבורי ממדרגה עליונה, ולפעמים זה יכול לבוא על חשבון הזכות הפרטית. איני מכירה את פרטי המקרה הספציפי, אך ככל שהשימוש בזכות נועד בעיקרו למשוך לקוחות ולייצר הכנסות על בסיס המוניטין של המפורסם, הדבר נוטה לכיוון הפרה. מנגד, ככל שמדובר בשימוש שהוא בעיקרו אינפורמטיבי, שנועד להציע למשתתפים סקירה היסטורית של דמות, של תקופה, של יצירה תרבותית, ייתכן שייחשב לשימוש הוגן".