היסטוריה: ביום ראשון הקרוב תצא לדרך המסילה המזרחית של רכבת ישראל, קו מסחרי ראשון שנפתח מאז שנת 2018, שבשלב זה יפעל חלקית עם שלוש תחנות חדשות. שתיים מהתחנות הוקמו לראשונה בסמוך ליישובים הערביים טירה וטייבה, שתושביהם סובלים כבר שנים מתחבורה ציבורית ירודה במיוחד.
הפתיחה המלאה וחשמול המסילה צפויים בסוף שנת 2027. המסילה החדשה תופעל באופן הדרגתי, כשבשלב הראשון היא תפעל משלוש התחנות החדשות שהוקמו בתוואי הצפוני של הפרויקט, שבוצע על ידי נתיבי ישראל: תחנות חדרה מזרח, שומרון-טייבה וטירה-כוכב יאיר, עד לתחנת ראש עין צפון ששודרגה, ושממנה יוכלו הנוסעים להחליף רכבות תוך כשבע דקות ולהגיע לתל אביב ולכל חלקי הארץ. המסלול לתל-אביב ידרוש החלפה בראש העין ויימשך מטירה-כוכב יאיר 50 דקות, משומרון-טייבה 46 דקות ומחדרה מזרח שעה.
לא עובדת בסופ"ש
למרות החגיגות, ישנן כמה סוגיות המעיבות על הפתיחה החגיגית ועלולות לפגוע בפוטנציאל הפרויקט בשלבו הנוכחי: כאמור, זו רכבת לא ישירה שתדרוש החלפה בתחנת ראש העין; המסילה לא עברה חשמול, כך שהרכבות פועלות על דיזל והן איטיות יותר; וגם לא בוצעו די התאמות בתחבורה הציבורית התומכת כדי שיהיה ניתן להגיע אל התחנה לא רק ברכב פרטי.
בנוסף, הקו יפעל ללא סופי שבוע בשלב זה. במסגרת ההפעלה ההדרגתית, יופעל הקו החדש בימים ראשון עד חמישי בין השעות 6:00 עד 21:00 (בקירוב), בתדירות של שתי רכבות בשעה לכל כיוון. בהמשך, עם סיום ביצוע עבודות ההנדסה והחשמול בקו, יוארך קו הנסיעה ויכלול גם את תחנות שוהם-תעופה, אלעד ולוד, לצד הארכת שעות הפעילות לימי שישי ומוצאי השבת.
לראשונה מקום המדינה מגיעה הרכבת ישירות אל החברה הערבית, עם תחנות בתוך היישובים עצמם - מהלך בעל משמעות כלכלית עצומה שיחבר אוכלוסיות חדשות למוקדי תעסוקה והשכלה. אולם, הבשורה לוותה בטונים צורמים סביב סוגיית שמות התחנות: משרד התחבורה, בהובלת מירי רגב, החליט להצמיד לשלטים גם שמות של יישובים יהודיים סמוכים, כך שתחנת טייבה נקראה "שומרון-טייבה" ותחנת טירה הפכה ל"טירה-כוכב יאיר". במשרד התחבורה הדגישו כי השמות המשולבים משקפים שירות מרחבי כולל ומחברים גם את תושבי השומרון והשרון לרשת הלאומית.
"להאריך את המסילה"
אלא שהפערים בין היישובים ניכרים היטב בתחבורה הציבורית התומכת. לצד כ-800-600 חניות שהוכשרו בכל תחנה, לא בוצעו שינויים משמעותיים בקווי האוטובוס המגיעים לרכבת. בקלנסווה הושק קו עירוני ראשון, אך הוא חופף למסלול קיים בכפר סבא ומשאיר את רוב התושבים ללא כיסוי; בטירה הוארכו רק שני קווים עירוניים קיימים אל מסוף הרכבת ללא תגבור נסיעות; ובטייבה, עיר עם 47 אלף תושבים, פועל קו עירוני יחיד שאינו מכסה את מרבית השכונות. בהיעדר מהפכה אמיתית בקווי האוטובוס, החזון לעידוד השימוש בתחבורה ציבורית נתקל במציאות שבה הגישה אל הרציפים תמשיך להישען בעיקר על הרכב הפרטי.
רועי ברק, רכז תחבורה בארגון "סיכוי-אופוק", אמר: "מידת ההצלחה של תחנות טירה וטייבה תלויה במידה רבה גם ביכולת שלהן לחולל שינוי בהרגלי הנסיעה העירוניים בערים אלו, ולהעביר נוסעים לשימוש בתחבורה ציבורית. לשם כך חייב משרד התחבורה להקצות תקציבים לפיתוח כבישים ורשת תחבורה ציבורית עירונית משמעותית שיספקו לתושבים אלטרנטיבה לשימוש ברכב הפרטי".
מקס מורוגובסקי, יו"ר עמותת "תחבורה בדרך שלנו", הוסיף: "אנו מברכים על פרויקט חשוב שאמור היה להיבנות כבר לפני 20 שנה, שיש לו פוטנציאל אמיתי להקל על צוואר הבקבוק במסילת החוף. עם זאת, צר לנו כי הקישוריות לתחנות לא מיטביות והן רחוקות מהשטח הבנוי, מה שיאריך את זמן הנסיעה ויפגע ביעילות הרכבת. אנחנו מצפים מרכבת ישראל וממשרד התחבורה לפעול בהקדם להארכת המסילה צפונה, וכן ליצור חיבור ישיר לתל אביב, מה שיקצר את זמן הנסיעה ויעלה את כמות היעדים. בנוסף, הקמת הקשת המסילתית בין המסילה המזרחית לקו לירושלים והחיבור למסילה לנתב"ג טרם תוקצבו, מה שישאיר רבים מנוסעי הקו הפוטנציאליים ברכב הפרטי".






