הרקולס מספר 435 חונה על הליין בבסיס חיל-האוויר בנבטים, ממתין למשימתו הבאה. הוא כבר נכנס לעשור השישי לחייו ועדיין נותן עבודה: בלחימה בלבנון, בתמרון בעזה, במלחמה עם איראן. אבל לא רק מטען פיזי נושא עמו המטוס הזה, אלא גם חתיכת מטען היסטורי.
הרקולס 435 הוא זה שהטיס לאנטבה את לוחמי סיירת מטכ"ל באחד המבצעים ההרואיים ביותר בתולדות צה"ל. אל תא המטען שבו אנחנו יושבים הועמסה המרצדס השחורה המפורסמת. על המיטה בקוקפיט תפס סא"ל יוני נתניהו ז"ל תנומה קצרה לפני הקרב שממנו לא חזר.
"התרשמתי מאוד מקור הרוח של יוני", מספר תא"ל בדימוס יהושע (שיקי) שני, מפקד הכוח האווירי במבצע אנטבה ומי שהטיס את ההרקולס הזה בליל 4 ביולי 1976. "בשלב מסוים יוני הלך לנוח וביקש מהנווט להעיר אותו רבע שעה לפני הנחיתה. ידעתי לקראת מה הוא הולך, ואני מניח שגם הוא ידע. הערכתי שיש לו סיכוי של 50 אחוז להיפגע".
פחות משעה אחר כך ניגש אליו למטוס ד"ר אפרים סנה, מפקד הכוח הרפואי במבצע, ובישר לו על נפילת יוני.
חמישה עשורים אחרי, הרקולס 435 עדיין בשירות פעיל. מפקד טייסת 131 ("אבירי הציפור הצהובה"), סא"ל ע', מעריך שימשיך לטוס עד 2040.
במלאת 50 שנה למבצע הפגשנו אותו עם מפקד הטייסת דאז, שיקי שני. "אנטבה נוכחת כל הזמן בטייסת", אומר סא"ל ע'. "התעוזה שלנו זו התעוזה של שיקי והדור שלו. זה לא הגיע עם ספר המטוס. זה בא מהאנשים, מהמורשת, מהסיפורים".
"התפקיד של הטייסת היה לגשר על הטווח שבין ישראל ואיראן". סא"ל ע' ותא"ל בדימוס שני לצד ההרקולס 435
(גדי קבלו)
מטוס "אייר-פראנס" בטיסה מנתב"ג לפריז נחטף לאנטבה ב-27 ביוני 1976. "עוד באותו יום", נזכר שני, "כינסתי את בכירי הטייסת ואמרתי: 'בואו נחשוב מה אפשר לעשות אם יפנו אלינו'. עד אותו רגע אף אחד לא פנה. ישבנו הנווט הבכיר, המכונן (מהנדס טיסה) הבכיר, הסגן שלי ואני. אמרתי, 'אוקיי. טווח, מרחקים, דלק, מכשולים בדרך, מכ"מים בסביבה'. הכנו תדריך מסודר.
"יומיים אחרי זה טילפן אליי מפקד חיל האוויר, האלוף בני פלד: 'איפה זה אנטבה, אתה יודע?' אמרתי לו: 'כן, אני יודע הרבה מאוד על אנטבה'. שאל, 'מה אתה יודע?' ואז שפכתי לו נתונים במשך חמש דקות. והוא השתכנע שזה בר-ביצוע".
סא"ל ע': "זה הדי-אן-איי של הטייסת. היוזמה. למשל ברעידת האדמה הגדולה בטורקיה לפני חמש שנים. ברגע ששמענו מה קרה אנחנו הולכים למפה ומסתכלים - באיזה אזור זה? איזה שדות נחיתה יש לנו שם?".
שני: "ע' דיבר על תעוזה. צריך להזכיר את התעוזה של ראש הממשלה יצחק רבין, שהחליט לשלוח 200 לוחמים למרחק של 5,000 ק"מ במטוסים שאף אחד, חוץ מאיתנו, לא הבין מהם הם יודעים לעשות. אני זוכר שרבין הביט בי ואמר: 'תסתכל לי בעיניים, שיקי שני. האם זה ניתן לביצוע?' אמרתי לו: 'אדוני ראש הממשלה, לך הביתה לישון, נביא לך את בני הערובה בבוקר'".
מטוס ההרקולס 435 במבצע אנטבה | צילום: דובר צה"ל
ב-3 ביולי המריאו ארבעת מטוסי ההרקולס משדה התעופה באופירה. בקוקפיט, יחד עם שיקי שני ויוני נתניהו, ישב גם מפקד המבצע דן שומרון, לימים הרמטכ"ל. "דן היה מפקד נפלא", אומר שני. "הוא היה מאוד רגוע. אפילו עזר לי בניווט – שכב משמאלי והסתכל על הנהרות ושאר תוואי השטח. חבל שחלקו במבצע קצת נשכח עם השנים".
נשכח או הושכח?
"אל תכניס אותי לפוליטיקה".
ההרקולס של שני נחת ראשון, ומתוכו ירדו לוחמי סיירת מטכ"ל בפיקוד יוני. "ראיתי את המרצדס ואת שני הלנדרוברים חולפים לי מתחת לכנף שמאל ואמרתי לעצמי – דיר באלקום, שלא יפגעו לי בפרופלור".
כמה זמן הייתם על הקרקע?
"בערך שעה".
בדרך חזרה, כשעצרו לתדלק בניירובי, ניגש שני להרקולס 420 שהיה עמוס חטופים. "היו שם אנשים בהיסטריה, אנשים בוכים, אנשים צוחקים. אני זוכר את המבטים שלהם. כשראיתי את החטופים שחזרו מהשבי בעזה, נזכרתי במבטים של החטופים באנטבה".
שני, 81, הקים את מערך ההרקולסים לפני מלחמת יום כיפור יחד עם סא"ל אמנון הלבני. הם הביאו פיזית, מארה"ב לארץ, את 13 המטוסים הראשונים. שלושה מהם עדיין חיים ובועטים תחת פיקודו של סא"ל ע'.
ע', בן 37, נשוי לאור. דוד שלו, טייס קרב, נפל במלחמת יום הכיפורים. ב-7 באוקטובר היה מדריך בבית ספר לטיסה עם הצבת חירום בטייסת 131, בהמשך שימש כראש ענף מבצעים בבור של חיל האוויר, ולפני כשנה קיבל את הפיקוד על הטייסת.
"כשיוצאים ללילה הראשון בשאגת הארי, אני במטוס הראשון", מתאר ע'. "וגם בלילה השני והשלישי והרביעי. במלחמה אני באוויר כל לילה. מתדרך את האנשים ועולה למטוס".
עד לאיזה מרחק הגעתם בשאגת הארי?
ע': "בוא נגיד שטסנו הרבה שעות".
את ההרקולס מטיסים ארבעה אנשי צוות אוויר – שני טייסים, נווט ומכונן. תפקיד חשוב נוסף הוא פקח ההעמסה, שאחראי על תא המטען. "ההרקולס שאני הכי אוהב הוא 420", מספר ת', פקח העמסה בטייסת. "בכל פעם שאני מאויש עליו אני אומר: איזה כיף".
לא במקרה זה המטוס האהוב עליו: סבו הטיס את 420 לאנטבה ובחזרה לצדו של הלבני. במטוס הזה השיבו את יוני נתניהו לארץ אחרי שנהרג. "אני זוכר שיצאתי מהקוקפיט והלכתי לראות איך מעלים את החטופים ואת המרצדס השחורה, שגם היא חזרה איתנו. ואז הביאו את יוני", מספר הסבא.
שאלתי אותו אם נכדו מתייעץ איתו על נושאים מקצועיים. "איזו שאלה!" השיב הסבא הגאה. "הוא לא עושה שום דבר בלעדי. מתייעץ איתי מה לעשות, מה להעמיס", הוא צחק, ונכדו הסמיק. "אבל הוא מספיק טוב כדי לעשות הכול בעצמו. הבעיה שהוא לא מספר לי כלום, החוצפן הזה..."
סג"מ ת': "לפעמים אני שואל אותו, 'אתה מכיר את הדבר הזה? אתה מכיר את החלק ההוא?' כשאני לומד חומר חדש אני בא אליו: 'סבא, גם אתם עשיתם את זה בתקופתך?'"
אנשים מחליפים מכונית כל שנתיים-שלוש. איך מטוס מחזיק מעמד יותר מחמישים שנה?
"זה לא קסם", אומר סא"ל ע'. "זו עבודה קשה של המון אנשים. אנשי התעשייה האווירית, שמתחזקים כאן את המטוסים, משקיעים המון מאמץ כדי שאוכל לסמוך במאה אחוז על הכלי שאני מטיס".
גם שיקי סומך על ההרקולסים הוותיקים ולמרות שלא הטיס אחד כזה יותר מעשרים שנה, הוא מצהיר: "תן לי להיכנס עכשיו לקוקפיט, ואני מרים אותו בקלי קלות".
"אני מציע שנתחיל בסימולטור", מחייך סא"ל ע'. ואז מבהיר: "אני סומך על שיקי. ההרקולס הוא חלק ממנו".
